בזמנו כתבתי על הפסוק הזה, המתאר את התאבדותו של שאול –
דברי הימים א י, ד
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל נֹשֵׂא כֵלָיו שְׁלֹף חַרְבְּךָ וְדׇקְרֵנִי בָהּ פֶּן יָבֹאוּ הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה וְהִתְעַלְּלוּ בִי וְלֹא אָבָה נֹשֵׂא כֵלָיו כִּי יָרֵא מְאֹד וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ.
אני הצדקתי את התאבדותו, אבל אמרתי שבכל אופן כשאפשר עדיף להימנע מכך.
וכך נפלתי בידי הערלים, ערלי הלב והאוזן.
ערל – גם לשון רעל. אנשים מרעילים.