שבתון

המילה שבתון מופיעה ב-10 פסוקים –

שמות טז, כג
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קֹדֶשׁ לַיהוָה מָחָר אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ וְאֵת אֲשֶׁר תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ וְאֵת כׇּל הָעֹדֵף הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד הַבֹּקֶר.

שמות לא, טו
שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַיהוָה כׇּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת.

שמות לה, ב
שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה כׇּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת.

ויקרא טז, לא
שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם.

ויקרא כג, ג
שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כׇּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַיהוָה בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם.

ויקרא כג, כד
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ.

ויקרא כג, לב
שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם.

ויקרא כג, לט
אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאׇסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְהוָה שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן.

ויקרא כה, ד
וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר.

ויקרא כה, ה
אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ.

אם כך, שבתון נאמר בתורה על שבת, יום הכיפורים וסוכות, אבל בסוכות רק שבתון בלי שבת. ומכאן למדו חז"ל על ההבדל בין שבת ויום טוב, לעניין אוכל נפש.

והנה רש"י על שמות לא, טו, ששלח לי אחי –
"שבת שבתון" – מנוחת מרגוע ולא מנוחת עראי

"שבת שבתון" – לכך כפלו הכתוב לומר שאסור בכל מלאכה אפילו אוכל נפש וכן יוה"כ שנאמר בו (ויקרא כג) שבת שבתון היא לכם אסור בכל מלאכה אבל יום טוב לא נאמר בו כי אם ביום הראשון שבתון וביום השמיני (שבתון שם) אסורים בכל מלאכת עבודה ומותרים במלאכת אוכל נפש).

*

ושאלתי את רחל אליאור ומחקתי –
שלום, אם אפשר לשאול שאלה אחת שמעניינת אותי כרגע, ואני שואל מכיוון שכתבת הרבה על מועדי ישראל. השאלה היא מה הכוונה ב'שבתון'? כמו ב-'שבת שבתון'. אני אומר כי הבנתי שלפי חז"ל המילה הזו היא שמבחינה בין חומרת האיסור בשבת ובין זו שביום טוב, שבו מותר להכין 'אוכל נפש', ואילו בשבת אסור. אבל האם באמת יש ממש באבחנה זו? למשל, ראיתי שהמילה הזו, 'שבתון', נאמרת גם על סוכות.
שוב, מקווה שזה בסדר לשאול, ואני על כל פנים אשמח לשמוע תשובה על כך.
שבת שלום וחג שמח.

ומדוע מחקתי? כי זה לא רלוונטי. פירוש זה של 'שבתון' הוא סברת-כרס של חז"ל, ואיני רואה על מה היא נסמכת. לכן בעיניי לפחות היא בטלה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s