נהי

נהי.
כתבתי אתמול בפייסבוק –
פרסיקו מעלה פוסט נהי (זכרו את המילה הזו, מקווה להגיע אליה בקרוב) על הלגיטימציה שמקבל בן גביר. אצלו כבר אין טעם להגיב. אז רק אומר כאן דבר אחד – מה אתם רוצים מבן גביר? הוא מחוסן.
לילה טוב.

ועתה אני רואה ציוץ בטוויטר של דן עדין, שוב נהי.
אז אולי כדאי להגיע אל המילה הזאת.
מה רציתם? במשך למעלה משנתיים אתם עובדים על הציבור, נרמלתם את בן גביר בטלוויזיה, עשקתם, רצותם. כל אישומי 'אשמנו, בגדנו' תקפים לגביכם. מאנתם להסתכל על המציאות כפי שהיא. בירברתם את עצמכם לדעת. מדברי האזהרה והמחאה התעלמתם. התעללתם. רצחתם. טבחתם בפלסטינים בעזה לשם שעשוע מתוך 'ממשלת השינוי'. הכבדתם נחושתכם. זללתם ושבעתם. לעגתם ושיסתם. והכול בתוך המערכת הסגורה שלכם, עם הטלוויזיות במעגל סגור, עם השבוע שפועל במתכונתו, והשבת שגם החילוניים שומרים. עם המעגלים החברתיים המוכרים, הכרת הפנים שלכם שעונה בה, ואת הגר והיתום עיניתם, ואת המוכיח בשער הרגתם, ואת ההולך בתומו שטמתם והתנכלתם לו. גרועים יותר מסדום ועמורה הייתם.
אז עכשיו אתם רוצים שנזעזע מבן גביר? חה! מביבי? חה חה! כפי שכתבתי בעבר – אתם תאכלו את מה שבישלתם – לאומנות חריפה, גזענות, שנאת להט"בים, קיפוח נשים, חוקי דת, הרס בתי המשפט, וכן הלאה. ואני? אני לא אצטער על כך, אם עוד אהיה פה איתכם.

ועתה למילה נהי –
בכי, והוא לרוב מיוחס לנשים, ובודאי ש'הי' הוא חיקוי קול הבכי והיללה.
להלן היקרויותיו –

ירמיהו ט, ט
עַל הֶהָרִים אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי וְעַל נְאוֹת מִדְבָּר קִינָה כִּי נִצְּתוּ מִבְּלִי אִישׁ עֹבֵר וְלֹא שָׁמְעוּ קוֹל מִקְנֶה מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם וְעַד בְּהֵמָה נָדְדוּ הָלָכוּ.

ירמיהו ט, יז
וּתְמַהֵרְנָה וְתִשֶּׂנָה עָלֵינוּ נֶהִי וְתֵרַדְנָה עֵינֵינוּ דִּמְעָה וְעַפְעַפֵּינוּ יִזְּלוּ מָיִם.

ירמיהו ט, יח
כִּי קוֹל נְהִי נִשְׁמַע מִצִּיּוֹן אֵיךְ שֻׁדָּדְנוּ בֹּשְׁנוּ מְאֹד כִּי עָזַבְנוּ אָרֶץ כִּי הִשְׁלִיכוּ מִשְׁכְּנוֹתֵינוּ.

ירמיהו ט, יט
כִּי שְׁמַעְנָה נָשִׁים דְּבַר יְהוָה וְתִקַּח אׇזְנְכֶם דְּבַר פִּיו וְלַמֵּדְנָה בְנוֹתֵיכֶם נֶהִי וְאִשָּׁה רְעוּתָהּ קִינָה.

ירמיהו לא, טו
כֹּה אָמַר יְהוָה קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ.

עמוס ה, טז
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אֲדֹנָי בְּכׇל רְחֹבוֹת מִסְפֵּד וּבְכׇל חוּצוֹת יֹאמְרוּ הוֹ הוֹ וְקָרְאוּ אִכָּר אֶל אֵבֶל וּמִסְפֵּד אֶל יוֹדְעֵי נֶהִי.

מיכה ב, ד
בַּיּוֹם הַהוּא יִשָּׂא עֲלֵיכֶם מָשָׁל וְנָהָה נְהִי נִהְיָה אָמַר שָׁדוֹד נְשַׁדֻּנוּ חֵלֶק עַמִּי יָמִיר אֵיךְ יָמִישׁ לִי לְשׁוֹבֵב שָׂדֵינוּ יְחַלֵּק.

וגם זה –
יחזקאל ב, י
וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר וְכָתוּב אֵלֶיהָ קִנִים וָהֶגֶה וָהִי.