הלכתי לסופר השכונתי לקנות פירות וירקות (הענבים יקרים!). כשניגשתי לקופה הייתה מישהי לפני, והיא הפנתה את תשומת הלב של הקופאי לכך שהמשקל לא מכוון, כך שהמחיר יוצא יקר יותר. האם זה בטעות או במכוון? איני יודע, אך בואו נלמד סנגוריה ונאמר שזה בטעות. בכל מקרה, אני הרווחתי, כי אני קניתי מיד אחריה ואין סיכוי שהייתי שם לב לזה. אבל נזכרתי באיסור על רמאות במסחר, המופיע בתורה, למשל כאן –
דברים כה –
יג לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. יד לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. טו אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. טז כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה כֹּל עֹשֵׂה עָוֶל.
איפה ואיפה, אכן, זה גם מטבע לשון לאפליה. אך כבר כתבתי על כך לא פעם ולא פעמיים.
והנה עוד פסוק על רמאות במסחר –
כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם.
ישעיה א, כב.
שנזכה.
או אולי פסוק מתאים יותר –
ויקרא יט, לה
לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה.
אכן, גם 'במשורה' הפך למטבע-לשון, במובן של בצמצום, במידה קטנה, או גם – לא בבת אחת.