איכה ג

איכה ג מזכיר מאוד פרק בתהילים, זו תמצית אמונת העברי הקדום, בן אמונת ישראל. לדעתי הוא אינו צריך פירוש, למעט כמה חלקים פחות קריטיים כרגע, שאני משער שהתייחסתי אליהם בעבר, ולמעט שני הפסוקים שאדגיש, שהם גם המפורסמים ביותר בפרק, ולהם אצרף בסוף את פירוש רש"י המספיק.
המשורר המאמין נרדף ומבוזה, אך לא מאבד את אמונתו. כאמור, זו תמצית תיאור אמונתו, וכך אכן קרה לכל אורך ההיסטוריה היהודית, שבה יהודים שמרו על אמונתם בתוך קשיים עצומים ורדיפות.
(הפסוקים הרלוונטיים עבורי עכשיו – נב-נד).
נקרא –

איכה ג –
א אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ. ב אוֹתִי נָהַג וַיֹּלַךְ חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר. ג אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדוֹ כָּל הַיּוֹם.    ד בִּלָּה בְשָׂרִי וְעוֹרִי שִׁבַּר עַצְמוֹתָי. ה בָּנָה עָלַי וַיַּקַּף רֹאשׁ וּתְלָאָה. ו בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם.    ז גָּדַר בַּעֲדִי וְלֹא אֵצֵא הִכְבִּיד נְחָשְׁתִּי. ח גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי. ט גָּדַר דְּרָכַי בְּגָזִית נְתִיבֹתַי עִוָּה.    י דֹּב אֹרֵב הוּא לִי אריה [אֲרִי] בְּמִסְתָּרִים. יא דְּרָכַי סוֹרֵר וַיְפַשְּׁחֵנִי שָׂמַנִי שֹׁמֵם. יב דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ וַיַּצִּיבֵנִי כַּמַּטָּרָא לַחֵץ.    יג הֵבִיא בְּכִלְיוֹתָי בְּנֵי אַשְׁפָּתוֹ. יד הָיִיתִי שְּׂחֹק לְכָל עַמִּי נְגִינָתָם כָּל הַיּוֹם. טו הִשְׂבִּיעַנִי בַמְּרוֹרִים הִרְוַנִי לַעֲנָה.    טז וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָּי הִכְפִּישַׁנִי בָּאֵפֶר. יז וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי נָשִׁיתִי טוֹבָה. יח וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵיְהוָה.    יט זְכָר עָנְיִי וּמְרוּדִי לַעֲנָה וָרֹאשׁ. כ זָכוֹר תִּזְכּוֹר ותשיח [וְתָשׁוֹחַ] עָלַי נַפְשִׁי. כא זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל.    כב חַסְדֵי יְהוָה כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו. כג חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. כד חֶלְקִי יְהוָה אָמְרָה נַפְשִׁי עַל כֵּן אוֹחִיל לוֹ.    כה טוֹב יְהוָה לְקֹוָו לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ. כו טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְהוָה. כז טוֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָיו.    כח יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו. כט יִתֵּן בֶּעָפָר פִּיהוּ אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה. ל יִתֵּן לְמַכֵּהוּ לֶחִי יִשְׂבַּע בְּחֶרְפָּה.    לא כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם אֲדֹנָי. לב כִּי אִם הוֹגָה וְרִחַם כְּרֹב חסדו [חֲסָדָיו]. לג כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ וַיַּגֶּה בְּנֵי אִישׁ.    לד לְדַכֵּא תַּחַת רַגְלָיו כֹּל אֲסִירֵי אָרֶץ. לה לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט גָּבֶר נֶגֶד פְּנֵי עֶלְיוֹן. לו לְעַוֵּת אָדָם בְּרִיבוֹ אֲדֹנָי לֹא רָאָה.    לז מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי אֲדֹנָי לֹא צִוָּה. לח מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב. (בתמיהה) לט מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי גֶּבֶר עַל חטאו [חֲטָאָיו]. מ נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד יְהוָה. מא נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם. מב נַחְנוּ פָשַׁעְנוּ וּמָרִינוּ אַתָּה לֹא סָלָחְתָּ.    מג סַכֹּתָה בָאַף וַתִּרְדְּפֵנוּ הָרַגְתָּ לֹא חָמָלְתָּ. מד סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה. מה סְחִי וּמָאוֹס תְּשִׂימֵנוּ בְּקֶרֶב הָעַמִּים.    מו פָּצוּ עָלֵינוּ פִּיהֶם כָּל אֹיְבֵינוּ. מז פַּחַד וָפַחַת הָיָה לָנוּ הַשֵּׁאת וְהַשָּׁבֶר. מח פַּלְגֵי מַיִם תֵּרַד עֵינִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי.    מט עֵינִי נִגְּרָה וְלֹא תִדְמֶה מֵאֵין הֲפֻגוֹת. נ עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהוָה מִשָּׁמָיִם. נא עֵינִי עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי.    נב צוֹד צָדוּנִי כַּצִּפּוֹר אֹיְבַי חִנָּם. נג צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי. נד צָפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי.    נה קָרָאתִי שִׁמְךָ יְהוָה מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת. נו קוֹלִי שָׁמָעְתָּ אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי. נז קָרַבְתָּ בְּיוֹם אֶקְרָאֶךָּ אָמַרְתָּ אַל תִּירָא.    נח רַבְתָּ אֲדֹנָי רִיבֵי נַפְשִׁי גָּאַלְתָּ חַיָּי. נט רָאִיתָה יְהוָה עַוָּתָתִי שָׁפְטָה מִשְׁפָּטִי. ס רָאִיתָה כָּל נִקְמָתָם כָּל מַחְשְׁבֹתָם לִי.    סא שָׁמַעְתָּ חֶרְפָּתָם יְהוָה כָּל מַחְשְׁבֹתָם עָלָי. סב שִׂפְתֵי קָמַי וְהֶגְיוֹנָם עָלַי כָּל הַיּוֹם. סג שִׁבְתָּם וְקִימָתָם הַבִּיטָה אֲנִי מַנְגִּינָתָם.    סד תָּשִׁיב לָהֶם גְּמוּל יְהוָה כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. סה תִּתֵּן לָהֶם מְגִנַּת לֵב תַּאֲלָתְךָ לָהֶם. סו תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי יְהוָה.

רש"י –
כי לא תמנו – כמו כי לא תמו.

ויש מפרשים: כי לא תמנו – כמו: האם תמנו לגוע (במדבר י״ז:כ״ח), חסדי י״י הם אשר לא תמנו ולא כלינו בעוננו.

חדשים לבקרים – מתחדשים הם חסדיך מיום ליום.

רבה אמונתך – גדולה היא הבטחתך ודבר גדול הוא להאמין בך שתקיים ותשמור מה שהבטחת לנו.