אבשלום אליצור העלה פוסט ששואל מדוע יש מלחמות? –
https://www.facebook.com/100009767107685/posts/1640579816277573/
ובו הוא מזכיר את השאלה ששאל איינשטיין את פרויד בעניין זה, ואת תשובת פרויד. לדעת פרויד זה חלק מהטבע התוקפני של האדם, שלא ישתנה לעולם, וניתן רק לעדנו ולתרבתו.
עוד הוא מזכיר מאמר מאוחר יותר שלו, שבו הוא מזכיר את דחף המוות, מושג שזכה לביקורת רבה, וגם אליצור שולל אותו.
לכך הגבתי –
תודה על מאמר מרתק.
אם מותר לי הקטן להתבטא אומר שני דברים –
א. אם מבטלים את דחף המוות צריך למצוא הסבר אחר למה אנשים מתאבדים.
ב. למלחמות יש הסבר ותיק, ניטשה כינה אותו 'הרצון לעוצמה' כדבר יסודי בנפש, וזה מה שהניע את אלכסנדר מוקדון, נפוליאון וכל כובש אחר בהיסטוריה (כהיפותזה).
(וזכיתי ללייק-לב, מה צריך לבקש יותר).
גם בתנ"ך נטיית הכיבוש מוזכרת הרבה, למשל בפסוק זה בשירת הים –
אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי.
שמות טו, ט.
מהו 'תמלאמו נפשי'?
רש"י אומר –
תמלאמו – תִמַלא מהם.
נפשי – רוחי ורצוני.
וכן שד"ל –
תמלאמו נפשי – נפשי ותאותי תהיה מלאה ושבעה מהם.
נפשי – תאותי כמו כנפשך שבעך (דברים כ״ג:כ״ה).
וכן רש"ר הירש –
תמלאמו נפשי – ״מַלֵּא נֶפֶשׁ״ מורה על סיפוק הרצון והתשוקה: ״וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא־טוֹב״ (תהילים קז, ט), ״וְגַם־הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא״ (קהלת ו, ז), ״לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעָב״ (משלי ו, ל) ועוד. ״תשוקתי תבוא על מילויה בהם. אקח מהם את מלוא הנקמה״.
*
ועוד אזכיר את הקטע מאגרת יעקב המדבר על כך, קטע שכבר הבאתי בעבר, וגם אמרתי שיעקב זה הוא ה'יהודי' ביותר מכל כותבי הברית החדשה ודבריו מקובלים מאוד.
ועתה אומר עוד, כי בעבר התארחתי במנזר נטופה בגליל, וראש המנזר ראה לנכון לצטט באוזניי דווקא את הפסוקים האלה, שהוא חשב (בהנחיית 'רוח הקודש' שלו, כנראה) שמתאימים לי מאוד. אלה הדברים –
יעקב ד –
א מֵאַיִן הַסִּכְסוּכִים וְהַמְּרִיבוֹת אֲשֶׁר בֵּינֵיכֶם? הַאִם לֹא מִתַּאֲווֹתֵיכֶם הַמִּתְגּוֹשְׁשוֹת בְּתוֹךְ אֵיבְרֵיכֶם? ב אַתֶּם מִתְאַוִּים וְאֵין לָכֶם. אַתֶּם הוֹרְגִים וּמְקַנְּאִים וְאֵינְכֶם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג. אַתֶּם רָבִים וְנִלְחָמִים וְאֵין לָכֶם מִפְּנֵי שֶׁאֵינְכֶם מְבַקְּשִׁים. ג אַתֶּם מְבַקְּשִׁים וְאֵינְכֶם מְקַבְּלִים מִפְּנֵי שֶׁאַתֶּם מְבַקְּשִׁים מִתּוֹךְ כַּוָּנָה רָעָה, כְּדֵי לְבַזְבֵּז בְּתַאֲווֹתֵיכֶם.
כלומר, גם לדעת יעקב 'הסכסוכים והמריבות', או המלחמות, באות מהתאוות והיצרים, כמובן.
הפסוק היומי 