יחרגו ממסגרותם

מזמור יח בתהילים, שמופיע גם בספר שמואל, הוא ניצחון ניצחון של המלך. מופיעים בו שני פסוקים מעניינים, שאביא בפירוש שטיינזלץ –

מה לְשֵׁמַע אֹזֶן יִשָּׁמְעוּ לִי בְּנֵי נֵכָר יְכַחֲשׁוּ לִי. מו בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ וְיַחְרְגוּ מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם.

(מה) 
לְשֵׁמַע אֹזֶן, גם אותם שיודעים עלי רק מפי השמועה, יִשָּׁמְעוּ לִי, נשמעים לפקודותי מרחוק. בְּנֵי נֵכָר, אויבים וזרים יְכַחֲשׁוּ, ישקרו ויחניפו לִי כדי להכניע עצמם לפני וכדי לזכות בחסדי מרוב פחדם מפני מעמדי האיתן והתקיף. 

(מו) 
בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ, מתייבשים וקמלים, סר כוחם וְיַחְרְגוּ, הם נאלצים לצאת בבהלה מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם, ממסגרות ההגנה שלהם, ממבצריהם.

אותי מעניין הביטוי 'ויחרגו ממסגרותם'. המפרשים הקדומים מפרשים אחרת, לדעתי פחות טוב. למשל – כמו יחגרו, ייעשו חיגרים. שטייזלץ מפרש, כאמור, לצאת בבהלה, ובמילון ספיר –
חוֹרֵג –
פּורֵץ, כאמור בפסוק: "יִבּלוּ ויַחְרְגוּ ממסגרותיהם" (תהילים יח, 46).
היום, בשפה המקובלת, לחרוג מהמסגרת זה אכן לצאת מהמסגרת.

וגם את מסגרותם המפרשים הקדומים מפרשים קצת אחרת. למשל – ארמנותיהם. ושטיינזלץ – מסגרות ההגנה, מבצרים.

נזכרתי בפסוק הזה בעקבות הפוסט שכתבתי 'מבוצרים בעמדותיהם', וגם בעקבות הפוסט על ה'מעגליות'.
כל הדברים האלה, הן בעמדות, הן בשיטה הפילוסופית, הן מסגרות, ניסיון של האדם להשתלט על המציאות סביבו – ניסיון שהוא נחוץ, אך לעולם לא יצליח לגמרי.
וכך המלך המתואר בתהילים אומר שבני הנכר – א. יכחשו לו – יכחישו אותו, או לפי שטייזלץ יחניפו לו, וב. יאלצו לצאת ממסגרות ההגנה שלהם.

ועוד מוויקימילון –
חָרַג –
עבר את הגבול; יצא מן המסגרת.

פרשנים מפרשים –
לפירוש אחד לשון ארמי אימה (חרגת מותא) פירוש נוסף שיכול עיצורים מחִגֵּר (יעשו חגרים מכבלי הקשירה שלהם).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s