שפינוזה על הצורך בפשטות

מתוך מאמר תיאולוגי מדיני.

שפינוזה על הצורך בפשטות, למי שרוצה להיות מובן לציבור גדול, ולכן גם, לדעתו, התורה נכתבה בצורה פשוטה ועממית.

הוכחות מהניסיון או מהשכל –
"הרוצה להניע בני אדם לקבל או לדחות דבר שאינו ידוע מאליו חייב, כדי שיקבלו את דעתו, להסיק אותה ממה שכבר באה עליו הסמכה ולהוכיחה להם לבריות בראיות מן הנסיון או מן השכל, כלומר על פי דברים שהבריות נוכחו בהתרחשותם בטבע, או על פי מושכלות ראשונים ידועים מעצמם.

אבל ברעיון מופשט השכל לא מספיק –
"אבל נסיון שאיננו ניתן להכרה ברורה ומובחנת, אף על פי [77] שישכנע את האדם, אין בכוחו לפעול על השכל ולפזר את ערפליו כדרך הלקח שהוסק ממושכלות בלבד, כלומר מכוח השכל וסדר תפיסתו בלבד, וביחוד כשהמדובר הוא בענין רוחני שאין החושים חלים עליו.

לתפיסה שכלית צריך שורת תכונות נדירה –
"אבל לשם הסקת דברים ממושגים שכליים בלבד נדרשת לרוב שלשלת תפיסות ארוכה, ומלבד זאת גם זהירות יתירה, שנינות הרוח והתאפקות יתירה – וכל אלה מצויות בנָדיר אצל בני אדם.

להמון עדיף ללמד מהניסיון –
"לפיכך מעדיפים בני אדם ללמוד מן הנסיון, מאשר להסיק את כל תפיסותיהם ממושכלות מעטים, ולקשרן זו בזו. מכאן יוצא כי הרוצה ללמד לקח כל שהוא לעם שלם, ואין צריך לומר לכל המין האנושי, ולהיות מובן לכולם בכל, חייב לחזק את דברו על ידי הנסיון בלבד, ולהתאים ביחוד להשגתו של המון העם המהווה את רובה של האנושות, את נימוקיו ואת ההגדרות של הדברים שאותם הוא מלמד, אך לא לקשר את נימוקיו ולא לתת הגדרות, המשמשות לקישור טוב יותר של הנימוקים; שאם לא כן יכתוב בשביל המלומדים בלבד, כלומר שלא יוכל להיות מובן אלא למעטים שבמעטים, ביחס לשאר בני האדם.

וכן כתבי הקודש מותאמים להשגת ההמון –
"ומעתה, לפי שכתבי הקודש ניגלו תחילה לתועלתו של עם שלם ולבסוף לתועלתה של האנושות כולה, מן המוכרח הוא שתכנם חייב היה להיות מותאם ביחוד להשגתו".

תגובה אחת בנושא “שפינוזה על הצורך בפשטות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s