שפינוזה על אמונת הסיפורים

שפינוזה, מאמר תיאולוגי מדיני, על אמונת הסיפורים.
לצערי זה צילום הטקסט האחרון שברשותי, החמישי במספר, ואולי אצלם בהמשך עוד כמה.
הפעם שפינוזה מדבר על אמונת הסיפורים, שאף היא מסוגי האמונה העממית.

אמונת הסיפורים נחוצה להמון העם –
"ומן הדברים הללו מתברר, לדעתי, למדי, למי ומשום מה נחוצה אמונת הסיפורים הכלולים בספרי הקודש: שהרי ממה שהראיתי זה עתה יוצא בתכלית הבירור כי ידיעתם ואמונתם נחוצות מאד מאד להמון העם, שאין כוחו הרוחני יפה לתפוס דברים בברור ובמובחן. זאת ועוד. מי שמכחיש את הסיפורים הללו משום שאינו מאמין במציאות אלהים ובהשגחתו על הדברים והאנשים, הרי הוא כופר;

מי שמכיר את אלוהים באור הטבעי, כלומר בדרך ההיגיון, אמונת הסיפורים לא נחוצה לו, ומצבו עדיף –
"ואילו מי שאינו יודע אותם ואף-על-פי-כן הכיר באור הטבעי את מציאות אלהים ושאר הדברים שאמרנו, וגם יש לו דרך חיים אמיתית, הרי הוא מאושר לגמרי, יתר-על-כן: הוא מאושר יותר מן ההמון, כי יתר על ההשקפות האמיתיות יש לו גם מושג ברור ומובחן.

אבל מי שאין לו לא אמונת סיפורים ולא הכרה שכלית, הריהו כבהמה –
"ולבסוף יוצא מזה, כי מי שאינו יודע את הסיפורים הללו וגם באור הטבעי אינו מכיר דבר, אמנם איננו כופר וסורר, אבל הוא לא־אנושי וכמעט בהמה, וואין לו כל מתנת אלוהים.