חסד, אהבה, שמירת לשון

הנה כמה קטעים המופיעים בברית החדשה ואני מסכים להם. זאת לפי סרטוני הלימוד שאני צופה בהם.

הראשון הוא דוגמה לרעיון של אי ההרשעה, לפי מידת החסד, בסיפור המשלי על האישה הנואפת –
יוחנן ח –
1 וְיֵשׁוּעַ הָלַךְ אֶל־הַר הַזֵּיתִים׃
2 וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיָּבֹא עוֹד אֶל־הַמִּקְדָּשׁ וְכָל־הָעָם בָּאוּ אֵלָיו וַיֵּשֶׁב וַיְלַמְּדֵם׃
3 וַיָּבִיאוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לְפָנָיו אִשָּׁה אֲשֶׁר נִתְפְּשָׂה וְהִיא נֹאָפֶת וַיַּעֲמִידוּהָ בַּתָּוֶךְ׃
4 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו רַבִּי הָאִשָּׁה הַזֹּאת נִתְפְּשָׂה עַל מַעֲשֵׂה נִאוּפָהּ׃
5 וּמשֶׁה צִוָּנוּ בַתּוֹרָה לִסְקֹל נָשִׁים כָּאֵלֶּה וְאַתָּה מַה־תֹּאמַר׃
6 וְהֵם לְנַסּוֹת אֹתוֹ דִּבְּרוּ־זֹאת לִמְצֹא עָלָיו שִׂטְנָה וַיִִּתְכּוֹפֵף יֵשׁוּעַ לְמַטָּה וַיְתָו בְּאֶצְבָּעוֹ עַל־הַקַּרְקָע׃
7 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הוֹסִיפוּ לִשְׁאֹל אֹתוֹ וַיִּשָּׂא אֶת־עֵינָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִי בָכֶם חַף מִפֶּשַׁע הוּא יַדֶּה־בָּהּ אֶבֶן בָּרִאשׁוֹנָה׃
8 וַיִּתְכּוֹפֵף שֵׁנִית לְמָטָּה וַיְתָו עַל־הַקַּרְקַע׃
9 הֵם שָׁמְעוּ וְלִבָּם נֹקְפָם וַיֵּצְאוּ אֶחָד אֶחָד הָחֵל מִן־הַזְּקֵנִים וְעַד הָאַחֲרוֹנִים וַיִּוָּתֵר יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ וְהַאִשָּׁה עֹמֶדֶת בַּתָּוֶךְ׃
10 וַיִּשָּׂא יֵשׁוּעַ אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא כִּי־אֵין אִישׁ בִּלְתִּי הָאִשָּׁה לְבַדָּהּ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אִשָּׁה אֵיפֹה שׂטְנַיִךְ הֲהִרְשִׁיעָךְ אִישׁ׃
11 וַתֹּאמֶר לֹא אֶחָד אֲדֹנִי וַיֹּאמֶר לָכֵן גַּם־אֲנִי לֹא אַרְשִׁיעֵךְ לְכִי לְדַרְכֵּךְ וְאַל תֶּחֶטְאִי עוֹד׃

השני הוא תשובה לשאלה 'מיהו   רעי?', זה המוזכר בפסוק 'ואהבת לרעך כמוך', והוא משל השומרוני הטוב, לפיו רעך אינו דווקא בן עמך, אלא מי שעושה עמך חסד –
לוקס י –
 וְהִנֵּה חָכָם אֶחָד קָם לְנַסּוֹתוֹ וַיֹּאמַר מוֹרֶה מָה־אֶעֱשֶׂה וְאִירַשׁ חַיֵּי עוֹלָם׃
26 וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה־כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֵיךְ אַתָּה קוֹרֵא׃
27 וַיַּעַן וַיֹּאמַר וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדְךָ וּבְכָל־מַדָּעֲךָ וְאֶת־רֵעֲךָ כָּמוֹךָ׃
28 וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֵּן הֱשִׁיבוֹתָ עֲשֵׂה־זֹאת וֶחְיֵה׃
29 וְהוּא חָפֵץ לְהִצְטַדֵּק וַיֹּאמֶר אֶל־יֵשׁוּעַ וּמִי הוּא רֵעִי׃
30 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר אִישׁ אֶחָד יָרַד מִירוּשָׁלַיִם לִירִיחוֹ וְנָפַל בִּידֵי שֹׁדֲדִים וְהֵם הִפְשִׁיטֻהוּ וְגַם־פְּצָעֻהוּ וַיַּעַזְבוּ אוֹתוֹ וְהוּא עוֹמֵד בֵּין־מָוֶת לַחַיִּים וַיֵּלְכוּ לָהֶם׃
31 וַיִּקֶר מִקְרֵהוּ כֹּהֵן אֶחָד יָרַד בַּדֶּרֶךְ הַהוּא וַיַּרְא אֹתוֹ וַיַּעֲבֹר מֵעָלָיו׃
32 וְכֵן גַּם־אִישׁ לֵוִי נִקְרַה בַּמָּקוֹם וַיִּגַּשׁ וַיַּרְא אֹתוֹ וַיַּעֲבֹר מֵעָלָיו׃
33 וְהִנֵּה שֹׁמְרוֹנִי הֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וַיָּבֹא עָלָיו וַיַּרְא אֹתוֹ וַיֶּהֱמוּ מֵעָיו׃
34 וַיִּגַּשׁ אֵלָיו וַיֶּחְבַּשׁ אֶת־פְּצָעָיו וַיְסוּכֵם בְּשֶׁמֶן וָיָיִן וַיַּרְכִּיבֵהוּ עַל־בְּהֶמְתּוֹ וַיּוֹלִיכֵהוּ אֶל־הַמָּלוֹן וַיְכַלְכְּלֵהוּ׃
35 וְלַמָּחֳרָת בְּנָסְעוֹ הוֹצִיא שְׁנֵי דִינָרִים וַיִּתְּנֵם לְבַעַל הַמָּלוֹן וַיֹּאמַר כַּלְכֵּל אוֹתוֹ וְאֵת אֲשֶׁר תּוֹסִיף עוֹד לְהוֹצִיא עָלָיו אֲנִי בְשׁוּבִי אֲשַׁלְּמֶנּוּ לָךְ׃
36 וְעַתָּה מִי מִן־הַשְּׁלשָׁה הָיָה בְעֵינֶיךָ רֵעַ לַנֹּפֵל בִּידֵי הַשֹּׁדֲדִים׃
37 וַיֹּאמֶר הָעֹשֶׂה עִמּוֹ אֶת־הֶחָסֶד וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לֵךְ וַעֲשֵׂה־כֵן גַּם־אָתָּה׃

השלישי הוא הרעיון הכללי של האהבה, המופיע באגרות –
קורינטים א, יג –
אִם־בִּלְשֹׁנוֹת אֲנָשִׁים וּמַלְאָכִים אֲדַבֵּר וְאֵין־בִּי אַהֲבָה הָיִיתִי כִּנְחשֶׁת הֹמָה אוֹ כְּצִלְצַל תְּרוּעָה׃
2 וְאִם תִּהְיֶה־לִּי נְבוּאָה וְאֵדַע כָּל־הַסּוֹדוֹת וְכָל־הַדָּעַת וְאִם תִּהְיֶה־לִּי אֱמוּנָה רַבָּה עַד לְהַעְתִּיק הָרִים מִמְּקוֹמָם וְאֵין־בִּי הָאַהֲבָה הָיִיתִי כְּאָיִן׃
3 וְאִם־אֲחַלֵּק אֶת־כָּל־הוֹנִי וְאִם־אֶתֵּן אֶת־גּוּפִי לִשְׂרֵפָה וְאֵין־בִּי הָאַהֲבָה כָּל־זֹאת לֹא תוֹעִילֵנִי׃
4 הָאַהֲבָה מַאֲרֶכֶת־אַף וְעֹשָׂה חָסֶד הָאַהֲבָה לֹא תְקַנֵּא הָאַהֲבָה לֹא תִתְפָּאֵר וְלֹא תִתְרוֹמָם׃
5 לֹא תַעֲשֶׂה דְּבַר־תִּפְלָה וְלֹא־תְבַקֵּשׁ אֵת אֲשֶׁר־לָהּ וְלֹא תִתְמַרְמַר וְלֹא תַחֲשֹׁב הָרָעָה׃
6 לֹא תִשְׂמַח בָּעַוְלָה כִּי עִם־הָאֱמֶת תִּשְׂמָח׃
7 אֶת־כֹּל תִּשָּׂא אֶת־כֹּל תַּאֲמִין אֶת־כֹּל תְּקַוֶּה וְאֶת־כֹּל תִּסְבֹּל׃

והרביעי הוא הזהירות הרבה שצריך בלשון, כשידוע מוות וחיים בידה, גם כן באגרות –
אגרת יעקב ג –
1 אַחַי אַל־יִהְיוּ רַבִּים מִכֶּם לְמוֹרִים בַּאֲשֶׁר יְדַעְתֶּם כִּי בָזֹאת נַחְמִיר עָלֵינוּ אֶת־הַדִּין׃
2 כִּי כֻלָּנוּ נִכְשָׁלִים הַרְבֵּה וַאֲשֶׁר לֹא־יִכָּשֵׁל בְּדִבּוּר הוּא אִישׁ תָּמִים וְיָכֹל לָשׂוֹּם רֶסֶן לְכָל־גּוּפוֹ׃
3 הִנֵּה בְּפִי הַסּוּסִים נָשִׂים אֶת־הָרֶסֶן לְמַעַן אֲשֶׁר יִשָּׁמְעוּ לָנוּ וְנִהַגְנוּ בוֹ אֵת כָּל־גְּוִיָּתָם׃
4 וְהִנֵּה הָאֳנִיּוֹת אַף־כִּי גְדֹלוֹת הֵנָּה וְנֶהְדָּפוֹת בְּרוּחַ עַזָּה מָשׁוֹט קָטֹן יִנְהַג אֹתָן אֶל־כֹּל אֲשֶׁר־יַחְפֹּץ הַחֹבֵל כֵּן גַּם־הַלָּשׁוֹן אֵבָר קָטֹן הִיא וּגְדֹלוֹת תְּדַבֵּר׃
5 הִנֵּה מַה־גָּדוֹל הַיַּעַר וְאֵשׁ קְטַנָּה תַּבְעִירֶנּוּ גַּם־הַלָּשׁוֹן אֵשׁ הִיא עוֹלָם מָלֵא עַוְלָה׃
6 (כֵּן) הַלָּשׁוֹן נִצֶּבֶת בֵּין אֵבָרֵינוּ הַמַּגְאֶלֶת אֶת־כָּל־הַגּוּף וּמְלַהֶטֶת אֶת־גַּלְגַּל הֲוָיָתֵנוּ וְהִיא לְהוּטָה בְּאֵשׁ גֵּיהִנֹּם׃
7 כִּי כָּל־מִין בְּהֵמָה וְעוֹף וְרֶמֶשׂ וְחַיּוֹת הַיָּם יִכָּבֵשׁ וְנִכְבָּשִׁים הֵם עַל־יְדֵי מִין הָאָדָם׃
8 אֲבָל הַלָּשׁוֹן אֵין אָדָם יָכֹל לְכָבְשָׁהּ אֵין מַעְצוֹר לָרָעָה הַזֹּאת וּמְלֵאָה חֲמַת הַמָּוֶת׃
9 בָּהּ נְבָרֵךְ אֶת־הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וּבָהּ נְקַלֵּל אֶת־הָאֲנָשִׁים הָעֲשׂוֹּיִם בְּצֶלֶם אֱלֹהִים׃
10 מִפֶּה אֶחָד יֹצֵאת בְּרָכָה וּקְלָלָה וְכֵן לֹא־יֵעָשֶׂה אֶחָי׃
11 הֲיַבִּיעַ הַמַּעְיָן מְתוּקִים וּמָרִים מִמּוֹצָא אֶחָד׃
12 אַחַי הֲיוּכַל עֵץ הַתְּאֵנָה לַעֲשׂוֹת זֵיתִים אוֹ הֲתוּכַל הַגֶּפֶן לַעֲשׂוֹת תְּאֵנִים כֵּן גַּם־מַעְיָן אֶחָד לֹא יוּכַל לִנְבֹּעַ מַיִם מְלוּחִים וּמְתוּקִים׃

נראה לי שכל אלה הם כללים מוסריים טובים, שכדאי לאמץ.

*

ובכל זאת, אפשר שזו רק חצי מהתמונה.
בקטע הראשון הוצגה מידת החסד, אך מולה עומד עקרון המשפט.
בקטע השני רעך הוא כל אדם, אבל יש ערך גם ללאומיות – אבן יסוד במחשבה השמרנית. ואכן הפסוק אומר – 'לא תיקום ולא תיטור את בני עמך, ואהבת לרעך כמוך…', ומכאן מובן שהוא מדבר רק על בני עמך.
ודבר נוסף הוא שכאן השומרוני עושה חסד, אך לפי הברית החדשה יש לאהוב גם מי שאינו עושה חסד, אבל זה עניין נפרד.
בקטע השלישי, שוב, אהבה היא יסוד חשוב, אך לא בלעדי. יש מידת דין ומידת חסד, וכן אלוהים הוא גם אוהב, אך גם נוקם. כל מי שעוסק בחינוך יודע ששני היסודות האלה חשובים, אף כי אכן האהבה צריכה להיות דומיננטית יותר.
ובנוגע לקטע הרביעי אין לי מה לומר. אני חושב שיעקב, המחבר, היה יהודי טוב. היה אולי אפשר לטעון שלא די בדיבור, אלא צריך גם מעשה, אבל הרי יעקב זה הדגיש גם את חשיבות המעשים, בשונה מפאולוס. ועוד אפשר היה לומר שזה כבר נאמר בדברי משלי, אבל הרבה פעמים חוזרים על דברים קודמים, שהרי אין חדש תחת השמש.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s