גורל

המילה 'גורל' מופיעה ב-67 פסוקים בתנ"ך. היא מופיעה בתיאור בחירת השעירים ביום הכיפורים, בחלוקת הארץ ועוד. היא מופיעה כפרקיטה הנהוגה בישראל, וגם בעמים סביב, ואולי המקרה הידוע ביותר שם הוא הגורל שהטיל המן.

מילון ספיר –
גורָל, גֹּרָל
(מילון המקרא)
1. עצם (אבן או כל דבר אחר) שמטילים אותו (או שולפים אותו מתוך אחרים) ועל־פי נפילתו (או על־ פי הכתוב עליו) מחליטים, כאמור בפסוק: "גוֹרָל אחד לה' וגוֹרָל אֶחָד" (ויקרא טז, 8). על-פי גורל הוכרעו עניינים רבים, כגון ביום הכּיפּוּרים. על־פי הגורל נקבע איזה שעיר לה' ואיזה ישלח לעזאזל (ויקרא טז, 8-10). חלוקת הארץ לשבטים נעשתה גם היא על־פי הגורל (במדבר כו, 55). גם במגילת אסתר הִפּיל המן פוּר שמשמעו גורל (אסתר ג, 7).
2. יחידת נחלה שניתנה על-פי גוֹרל, כאמור בפסוק: "עלה אתּי בגֹרָלי ונִלָחמָה" (שופטים א, 3)
3. מנת חלקו של אדם, כאמור בפסוק: "ה' מנת חֶלְקִי… אתה תוֹמִיךְ גוֹרָלִי" (תהילים טז, 5)

הנה מקצת מהופעותיה –

בהקבלה לחלק –
ישעיהו יז, יד
לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה בַלָּהָה בְּטֶרֶם בֹּקֶר אֵינֶנּוּ זֶה חֵלֶק שׁוֹסֵינוּ וְגוֹרָל לְבֹזְזֵינוּ.

ושוב בעניין חלוקה –
תהילים כב, יט
יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל.

במובן 3, מנת חלקו של אדם –
תהילים קכה, ג
כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם.

הטלת גורל משקיטה ריב –
משלי יח, יח
מִדְיָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִיד.

*

ויקימילון –
גיזרון
במקור גורל הוא 'אבן קטנה' , קרוב אל גּוֹלָל 'אבן עגולה (בפרט לכיסוי קבר)', שנגזרת מהשורש ג-ל-ל עקב צורתו: השוו גלולה. עקב השימוש באבנים כאלה בקביעת הגורל, המילה רכשה את המשמעים (1), (3).

במשמע המקורי 'אבן קטנה', מקביל לערבית جرول (גרול) 'אבן קטנה, (ברבים) חצץ'.

2: המילה מושתפת גם לשפה הערבית: حَجَر (חַגַ'ר), ונגזרתה جَرَل‎ (גַ'רַל) – אבן קטנה.

מידע נוסף
לפי השערה מקובלת באקדמיה, השורש השמי במילה גורל (או מקבילה בערבית לעיל) היא מקור המילה היוונית korállion) κοράλλιον) – אלמוג (משם אנגלית coral).