השורשים כחד וכחש

שורש 'כחד' מופיע ב-30 פסוקים, ולו הוראה של השמדה והוראה של שקר, או ליתר דיוק – העלמה. שתי משמעויות אלה קרובות וקשורות.

מילון ספיר –
מַכְחִיד
(מילון המקרא)
1. משמיד, כאמור בפסוק: "וּלְהַכְחִיד וּלהשמיד מעל פני האדמה" (מלכים א' יג, 34)
2. מעלים, כאמור בפסוק: "… רָעָה יַכְחִידֶנָּה תַּחַת לְשוֹנוֹ" (איוב כ, 12)

אלה חלק מהופעותיו –
הופעה ראשונה מלשון העלמה –
בראשית מז, יח
וַתִּתֹּם הַשָּׁנָה הַהִוא וַיָּבֹאוּ אֵלָיו בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא נְכַחֵד מֵאֲדֹנִי כִּי אִם תַּם הַכֶּסֶף וּמִקְנֵה הַבְּהֵמָה אֶל אֲדֹנִי לֹא נִשְׁאַר לִפְנֵי אֲדֹנִי בִּלְתִּי אִם גְּוִיָּתֵנוּ וְאַדְמָתֵנוּ.

והופעה שנייה מלשון השמדה –
שמות ט, טו
כִּי עַתָּה שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וָאַךְ אוֹתְךָ וְאֶת עַמְּךָ בַּדָּבֶר וַתִּכָּחֵד מִן הָאָרֶץ.

יש להעיר כי הביטוי הנפוץ הוא לכחד מ- ולא לכחד ל-, וכאן בפיעל –
שמואל א ג, יח
וַיַּגֶּד לוֹ שְׁמוּאֵל אֶת כׇּל הַדְּבָרִים וְלֹא כִחֵד מִמֶּנּוּ וַיֹּאמַר יְהוָה הוּא הַטּוֹב (בעינו) [בְּעֵינָו] יַעֲשֶׂה.

לא נעלם מידיעתי –
הושע ה, ג
אֲנִי יָדַעְתִּי אֶפְרַיִם וְיִשְׂרָאֵל לֹא נִכְחַד מִמֶּנִּי כִּי עַתָּה הִזְנֵיתָ אֶפְרַיִם נִטְמָא יִשְׂרָאֵל.

בהקבלה ללא כיסיתי –
תהילים מ, יא
צִדְקָתְךָ לֹא כִסִּיתִי בְּתוֹךְ לִבִּי אֱמוּנָתְךָ וּתְשׁוּעָתְךָ אָמָרְתִּי לֹא כִחַדְתִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לְקָהָל רָב.

בעת התהוות העובר, הוא לא נסתר מהאל, למרות שנעשה בסתר –
תהילים קלט, טו
לֹא נִכְחַד עׇצְמִי מִמֶּךָּ אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ.

*

ויקימילון מוסיף –
גיזרון –
מן שפות אתיופיות כֲּהאֳּדִי ከሃዲ הוא מי שמתכחש לדתו,עריק,בוגד.

מלטזית מושאלת מערבית גַ'חַדֲ جَحَدَ‎ בהוראת לוותר, להכחיש, לדחות, לסרב.

*

השורש 'כחש' מופיע ב-29 פסוקים, ולו שתי משמעויות יסודיות – לשון שקר, ואלה רוב הופעותיו, וכן גם מכחש באל, אך גם לשון רזון והידלדלות.

מילון ספיר –
מְכַחֵשׁ
(מילון המקרא)
1. משַקֵר, מרַמֶה, כאמור בפסוק: "ולא יִלְבְּשוּ אַדֶּרֶת שֵׂעָר למען כַּחֵש" (זכריה יג, 4)
2. מכַחֵד, כּופֵר, כאמור בפסוק: "וכִחשתי ואמרתי מי ה'" (משלי ל, 9)
3. מכחש ב- מתנכֵּר ל-, כפוי טובה, כאמור בפסוק: "כִּחשוּ בה' ויֹאמְרוּ לֹא-הוא" (ירמיה ה, 12)

כַּחַשׁ
(מילון המקרא)
3. רָזון כסימן של מחלה ודִכָּאוֹן כגון בפסוק: "ובשרי כחש משמן" (תהילים כט, 24)

אלה חלק מהופעותיו –
הופעה ראשונה, מלשון שקר –
בראשית יח, טו
וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי כִּי יָרֵאָה וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ.

בסמוך לגנבה ושקר –
ויקרא יט, יא
לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ.

וכשם, שקרנים –
ישעיהו ל, ט
כִּי עַם מְרִי הוּא בָּנִים כֶּחָשִׁים בָּנִים לֹא אָבוּ שְׁמוֹעַ תּוֹרַת יְהוָה.

בשורת חטאים, כנררה במובן כחש בה', כפי שמובא הרבה –
הושע ד, ב
אָלֹה וְכַחֵשׁ וְרָצֹחַ וְגָנֹב וְנָאֹף פָּרָצוּ וְדָמִים בְּדָמִים נָגָעוּ.

בסמוך למרמה –
הושע יב, א
סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן.

ובמובן של רזון והידלדלות –
חבקוק ג, יז

כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה זַיִת וּשְׁדֵמוֹת לֹא עָשָׂה אֹכֶל גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים

תהילים קט, כד
בִּרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצּוֹם וּבְשָׂרִי כָּחַשׁ מִשָּׁמֶן.

*

כלומר, השורשים כחד-כחש קשורים וזהים בשתי המשמעויות שלהם – שקר והעלמה.
שורש הבסיס הוא אם כן 'כח'.
ואכן, 'כח' משמש במילים שמשמען קיום, כגון – להביט לנוכח, נכוחה, ומכאן גם להוכיח – להראות קיום, להנכיח. גם כוח – הוא הפועל.