שורש רכב

השורש 'רכב' מופיע ב-231 פסוקים, בצורות שונות – כשם רכב, או מרכבה; כפועל; וגם כשם פרטי ושם משפחה. גם האבן העליונה של הריחיים נקראת רכב.

הנה כמה הופעות מיוחדות של המילה –

ה' הוא רוכב הכרובים (גם כרוב הוא סיכול אותיות של רוכב) –
שמואל ב כב, יא
וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף וַיֵּרָא עַל כַּנְפֵי רוּחַ.

מרכבה מופיעה הרבה, אך דווקא לא ב'חזון המרכבה' של יחזקאל. אבל כן במעשה המקדש –
מלכים א ז, לג
וּמַעֲשֵׂה הָאוֹפַנִּים כְּמַעֲשֵׂה אוֹפַן הַמֶּרְכָּבָה יְדוֹתָם וְגַבֵּיהֶם וְחִשֻּׁקֵיהֶם וְחִשֻּׁרֵיהֶם הַכֹּל מוּצָק.

אליהו נלקח עם רכב אש –
מלכים ב ב, יא
וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם.

ואלישע קורא 'רכב ישראל' –
מלכים ב ב, יב
וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו וְלֹא רָאָהוּ עוֹד וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם קְרָעִים.

רכב וסוסים מכתרים את אלישע –
מלכים ב ו, טו
וַיַּשְׁכֵּם מְשָׁרֵת אִישׁ הָאֱלֹהִים לָקוּם וַיֵּצֵא וְהִנֵּה חַיִל סוֹבֵב אֶת הָעִיר וְסוּס וָרָכֶב וַיֹּאמֶר נַעֲרוֹ אֵלָיו אֲהָהּ אֲדֹנִי אֵיכָה נַעֲשֶׂה.

אך שם, באורח ניסי, גם רכב אש –
מלכים ב ו, יז
וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע וַיֹּאמַר יְהוָה פְּקַח נָא אֶת עֵינָיו וְיִרְאֶה וַיִּפְקַח יְהוָה אֶת עֵינֵי הַנַּעַר וַיַּרְא וְהִנֵּה הָהָר מָלֵא סוּסִים וְרֶכֶב אֵשׁ סְבִיבֹת אֱלִישָׁע.

ישעיה מדבר על ריבוי מרכבות –
ישעיהו ב, ז
וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרֹתָיו וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו.

כאמור, נמצאים גם בית הרכבים, זה שמם –
ירמיהו לה, ב
הָלוֹךְ אֶל בֵּית הָרֵכָבִים וְדִבַּרְתָּ אוֹתָם וַהֲבִאוֹתָם בֵּית יְהוָה אֶל אַחַת הַלְּשָׁכוֹת וְהִשְׁקִיתָ אוֹתָם יָיִן.

והם בני רכב (קיימים עוד 'רכב' בתנ"ך כשם) –
ירמיהו לה, ו
וַיֹּאמְרוּ לֹא נִשְׁתֶּה יָּיִן כִּי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ לֵאמֹר לֹא תִשְׁתּוּ יַיִן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם.

נחום בדברו על הארבה –
נחום ב, ה
בַּחוּצוֹת יִתְהוֹלְלוּ הָרֶכֶב יִשְׁתַּקְשְׁקוּן בָּרְחֹבוֹת מַרְאֵיהֶן כַּלַּפִּידִם כַּבְּרָקִים יְרוֹצֵצוּ.

ובביטוי 'מרכבה מרקדה' –
נחום ג, ב
קוֹל שׁוֹט וְקוֹל רַעַשׁ אוֹפָן וְסוּס דֹּהֵר וּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָה.

זכריה רואה חזון מרכבות –
זכריה ו, א-ג –
וָאָשֻׁב וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אַרְבַּע מַרְכָּבוֹת יֹצְאוֹת מִבֵּין שְׁנֵי הֶהָרִים וְהֶהָרִים הָרֵי נְחֹשֶׁת.
בַּמֶּרְכָּבָה הָרִאשֹׁנָה סוּסִים אֲדֻמִּים וּבַמֶּרְכָּבָה הַשֵּׁנִית סוּסִים שְׁחֹרִים.
וּבַמֶּרְכָּבָה הַשְּׁלִשִׁית סוּסִים לְבָנִים וּבַמֶּרְכָּבָה הָרְבִעִית סוּסִים בְּרֻדִּים אֲמֻצִּים.

הגואל ירכב על חמור –
זכריה ט, ט
גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת.

לא להסתמך על רכב –
תהילים כ, ח
אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר.

לרכב על דבר אמת –
תהילים מה, ה
וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וְתוֹרְךָ נוֹרָאוֹת יְמִינֶךָ.

ביטוי מעניין – אנוש מורכב לראש –
תהילים סו, יב
הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה.

ושוב תיאור לאל כרוכב בערבות –
תהילים סח, ה
שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו.

ורכב האל –
תהילים סח, יח
רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ.

ורוכב בשמיים –
תהילים סח, לד
לָרֹכֵב בִּשְׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם הֵן יִתֵּן בְּקוֹלוֹ קוֹל עֹז.

ויש עוד הרבה.

*

ויקימילון מעיר –
יש ההוגים את צורת המקור של פועל זה לִרְכַּב; אך צורה זו שגויה, ויש לומר לִרְכֹּב, כך: ”…נְהַג וָלֵךְ אַל תַּעֲצָר לִי לִרְכֹּב…“ (מלכים ב׳ ד, פסוק כד).

ועל רכב –
גיזרון –
מן המקרא.
בכתובות המלכותיים המיוחסין לתגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיע כשם עצם – narkabtu הגייה:"נָרְכּבְּתּו", בכתב חקוק ,"GIŠ.GIGIR", בהוראת – "מרכבה".

מידע נוסף –
רֶכֶב הוא שם־עצם כולל (כמו ציוד, נֶשֶׁק, כעס). לכן, יש המקפידים שלא להטות אותו בצורת הרבים (רְכָבִים), ולהשתמש בחליפות אחרות, כגון "מכוניות", "כְּלֵי־רֶכֶב". במקרא נמצאת צורת הרבים בפסוק ”לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי“ (שיר השירים א, פסוק ט). להרחבה, ראו באתר השפה העברית.

*

נראה שיש קשר בין רכב ושכב (ושניהם בריחיים), ושורש הבסיס הוא כב. אולי קשור לכאן גם סחב, עם חלופת כ-ח. כל אלה עניינם דבר על גבי דבר. וכן המילה המודרנית שכבה.