מנדלבליט אמר שנתניהו הודח 'בחסדי ה". הביטוי הזה, כמובן מופיע בתנ"ך כמה פעמים –
ישעיהו סג, ז
חַסְדֵי יְהוָה אַזְכִּיר תְּהִלֹּת יְהוָה כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ יְהוָה וְרַב טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו.
תהילים פט, ב
חַסְדֵי יְהוָה עוֹלָם אָשִׁירָה לְדֹר וָדֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי.
תהילים קז, מג
מִי חָכָם וְיִשְׁמׇר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי יְהוָה.
איכה ג, כב
חַסְדֵי יְהוָה כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו.
ובעבר המלכים נחשבו כמולכים מכוח האל ובחסדו.
כך למשל נאמר בספר שאני קורא עכשיו –
"במשפטו של ריצ'רד לפני בית הדין של הפרלמנט בווסטמינסטר שב ומעלה הבישוף של קרלייל טיעון דתי: גם אם נכשל המלך בתפקידו, הריהו "צֶלֶם הוֹד דְּמוּתוֹ שֶׁל אֱלֹהִים, / סְגָָנוֹ וְשַׂר־צְבָאוֹ וּבְחִירוֹ, / אֲשֶׁר נִמְשַׁח, הֻכְתַּר, מָלַךְ שָׁנִים". (ריצ'רד השני, מערכה רביעית, תמונה ראשונה). מסיבה זו, הוא טוען, אין לבית הדין, ולשום נתין, זכות לשפוט אותו, קל וחומר להדיח אותו"
– מעבר לתבונה מאת יוסי מאלי
אכן, כבר בטקסטים קדומים מאוד המלך נחשב 'צלם האל', והוא בלבד. אלא שהתנ"ך התייחס לזאת והציג גישה מהפכנית – כל אדם נברא בצלם האל, ולא רק המלך!
זו בעצם, מהותית והיסטורית (כפי שהראה תומר פרסיקו) הבסיס להתפתחות הדמוקרטיה במערב.
