קרן

המילה 'קרן' מופיעה ב-83 פסוקים בתנ"ך, ורבו משמעויותיה מאוד. מילון ספיר מביא 21 משמעויות, וויקימילון מביא 11. אבל לא אביאם כאן, ותחת זאת אביא מבחר פסוקים, ואנסה לאפיין אותם בכל פעם.

*

בספר בראשית המילה באה פעם אחת, והיא בתיאור קרן האיל שראה אברהם בסיפור העקדה, וזו כנראה המשמעות הראשונה והיסודית של המילה –
בראשית כב, יג
וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ.

לאחר מכן, עיקר הופעותיה של המילה היא במקור הכוהני בשמות-ויקרא, ולא אביא את כל הפסוקים, כי הם חוזרים על עצמם.
בכל מקרה, כאן הקרניים הם קרנות המזבח, שבשמות מופיעים בצורה כללית, למשל בהופעה הראשונה –
שמות כז, ב
וְעָשִׂיתָ קַרְנֹתָיו עַל אַרְבַּע פִּנֹּתָיו מִמֶּנּוּ תִּהְיֶיןָ קַרְנֹתָיו וְצִפִּיתָ אֹתוֹ נְחֹשֶׁת.

ובוויקרא תמיד בא הצירוף 'קרנות המזבח', שכן המזבח כבר נעשה. למשל –
ויקרא ד, ז
וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן הַדָּם עַל קַרְנוֹת מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר בְּאֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת כׇּל דַּם הַפָּר יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.

ועוד שורש קר"ן מופיע בשמות בתיאור המפורסם על מראהו של משה כשירד מהר סיני. היום מקובל להסביר זאת בקרינת אור, אך בעבר חשבו שצמחו לו קרניים, וכך הוא פוסל, כידוע. ואולם יש גם הסברים אחרים למילה זו, כגון שעלה על עורו קרום מכוער – כך ראיתי אצל פרידמן.
בכל אופן, מילה זו מופיעה כאן בשלושה פסוקים –

שמות לד, כט
וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ.

שמות לד, ל
וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכׇל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו.

שמות לד, לה
וְרָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פְּנֵי מֹשֶׁה כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַמַּסְוֶה עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ.

ולבסוף, בדברים המילה מופיעה פעם אחת, כציון קרני ראם, אך בצורה מטאפורית-שירית, בברכת יוסף –
דברים לג, יז
בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה.

*

בשאר הנ"ך המילה מופיעה עוד פעמים רבות, ולהלן אביא מקבץ מייצג שלהן.

הביטוי 'רמה קרני', או בכלל הרמת קרן, במובן של הצלחה, בתפילת חנה –
שמואל א ב, א
וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר עָלַץ לִבִּי בַּיהוָה רָמָה קַרְנִי בַּיהוָה רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ.

שמואל א ב, י
יְהוָה יֵחַתּוּ (מריבו) [מְרִיבָיו] (עלו) [עָלָיו] בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם יְהוָה יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ.

בצירוף 'קרן השמן', שכן כנראה השמן הושם בתוך קרן של פר –
שמואל א טז, יג
וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו וַתִּצְלַח רוּחַ יְהוָה אֶל דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה וַיָּקׇם שְׁמוּאֵל וַיֵּלֶךְ הָרָמָתָה.

ובצירוף 'קרן ישעי', שוב במובן הצלחה –
שמואל ב כב, ג
אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי מֹשִׁעִי מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי.

וכנענה עשה לו קרני ברזל, כסמל להצלחה במלחמה –
מלכים א כב, יא
וַיַּעַשׂ לוֹ צִדְקִיָּה בֶן כְּנַעֲנָה קַרְנֵי בַרְזֶל וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר יְהוָה בְּאֵלֶּה תְּנַגַּח אֶת אֲרָם עַד כַּלֹּתָם.

אצל ישעיה מופיעה קרן במובן של פינה, ומכאן משמעה זה בהנדסה ובכדורגל –
ישעיהו ה, א
אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן.

אצל חבקוק מופיעים קרניים, שהרבה מפרשים סבורים שמדובר בקרני אור, כפי שמקובל גם היום, בגלל ההקבלה ל'נוגה' בתחילת הפסוק. ומכאן הבינו שגם קרינת עור משה עניינה קרינת אור –
חבקוק ג, ד
וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן (עזה) [עֻזֹּה].

והרמת קרן היא גם גאווה –
תהילים עה, ה

אָמַרְתִּי לַהוֹלְלִים אַל תָּהֹלּוּ וְלָרְשָׁעִים אַל תָּרִימוּ קָרֶן.

ואפשר גם 'להצמיח קרן' –
תהילים קלב, יז
שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי

ובמצב שפל הקרן בעפר, כמו אצל איוב –
איוב טז, טו
שַׂק תָּפַרְתִּי עֲלֵי גִלְדִּי וְעֹלַלְתִּי בֶעָפָר קַרְנִי.

וגם שם אחת מבנותיו של איוב היא 'קרן הפוך', והיום נותר מקובל רק השם 'קרן' –
איוב מב, יד
וַיִּקְרָא שֵׁם הָאַחַת יְמִימָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית קְצִיעָה וְשֵׁם הַשְּׁלִישִׁית קֶרֶן הַפּוּךְ.

ולבסוף, בדינאל הופעות הקרן הן רבות מאוד, ורובן בארמית. ואצלו מופיעה משמעות נוספת למילה – שם של כלי נגינה, המוכר גם היום –
דניאל ג, ה
בְּעִדָּנָא דִּי תִשְׁמְעוּן קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא (קיתרוס) [קַתְרוֹס] סַבְּכָא פְּסַנְתֵּרִין סוּמְפֹּנְיָה וְכֹל זְנֵי זְמָרָא תִּפְּלוּן וְתִסְגְּדוּן לְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵים נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא.

*

מבחינה לשונית, המילונים מצביעים על דמיון לשפות שונות, אבל צריך לשים לב לדמיון המילים קרן-זקר-דקר ודומותיהן, המעידות על דבר המזדקר ובולט, וכזו היא אכן קרן החיה. ואם כך בסיס המילה 'קר'.

תגובה אחת בנושא “קרן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s