טמא וטהור

טמא וטהור.
המשך עיון במילות המקור הכוהני, והפעם המילה 'טמא', שמופיעה ב-229 פסוקים.
רוב הופעותיה, מעל מאה, הן בספר ויקרא, ולאחר מכן בחלק הכוהני של במדבר. אבל גם בספר דברים היא מופיעה כמה פעמים, לא בכמות של ויקרא, אבל מספר לא מבוטל של פעמים. לעומת זאת, במקורות J ו-E, כך נראה, אין היא מופיעה כלל.
ניתן לשער שמושג הטומאה יוסד על-ידי החוג הכוהני, ולאחר מכן אומץ גם על ידי החוג הדויטרונומיסטי, שכנראה גם כן היה של כוהנים, כך לפי פרידמן.
גם בהמשך התנ"ך המילה מופיעה, אם כי בצורה מצומצמת, פרט ליוצא מן הכלל אחד – יחזקאל, שאצלו המילה מופיעה הרבה, וידוע שלשונו דומה ללשון ספר ויקרא.
אבל יש עוד פרק אחד בבראשית שבו מופיעה המילה שלוש פעמים, שהן שלוש הופעותיה הראשונות, והרי זה פרק לד, המספר את סיפור דינה –

בראשית לד, ה
וְיַעֲקֹב שָׁמַע כִּי טִמֵּא אֶת דִּינָה בִתּוֹ וּבָנָיו הָיוּ אֶת מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה וְהֶחֱרִשׁ יַעֲקֹב עַד בֹּאָם.

בראשית לד, יג
וַיַּעֲנוּ בְנֵי יַעֲקֹב אֶת שְׁכֶם וְאֶת חֲמוֹר אָבִיו בְּמִרְמָה וַיְדַבֵּרוּ אֲשֶׁר טִמֵּא אֵת דִּינָה אֲחֹתָם.

בראשית לד, כז
בְּנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ עַל הַחֲלָלִים וַיָּבֹזּוּ הָעִיר אֲשֶׁר טִמְּאוּ אֲחוֹתָם.

אצל פרידמן פרק זה מופיע כמקור חיצוני, וגם קראתי את הסברה שהוא נכתב בימי עזרא ונחמיה, כחלק מהדיון שהיה אז על הנשים הנכריות, וממצא לשוני זה מחזק השערה זו. כמו כן יתכן שהפרק שייך למקור הכוהני הידוע, או למקור כוהני אחר.

*

מבחינה לשונית –
בויקימילון במילון ספיר אין הסבר למילה, וגם במפרשים על ההופעה הראשונה של המילה לא מצאתי הסבר. יתכן שטמא הוא מלשון אטום, שורש טם, שממנו גם טמטם. ואולי הוא קרוב לכתם. גם הא' בסופו לא אופיינית כל-כך לעברית, ויותר לארמית. צ"ע.

*

גם במילה 'טהור' המצב דומה. היא מופיעה ב-89 פסוקים, רובם במקור הכוהני בסוף שמות, ויקרא ובמדבר, מעט גם בספר דברים, ומעט גם בספרים שאחריו, כולל יחזקאל, שלא מרבה להשתמש בה.
וגם כאן יש יוצא מן הכלל אחד בספר בראשית, הוא הגרסה הכוהנית של סיפור המבול בבראשית ז-ח –

בראשית ז, ב
מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ.

בראשית ז, ח
מִן הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה וּמִן הָעוֹף וְכֹל אֲשֶׁר רֹמֵשׂ עַל הָאֲדָמָה.

בראשית ח, כ
וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהֹר וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ.

דבר זה מחזק את הדעה שהמקור הכוהני היה מעורב ביצירת סיפור המבול שבתורה.

*

מבחינה לשונית –
ויקימילון –
גיזרון –
מן המקרא. השורש ט־ה־ר קרוב למוצאם של השורשים ז־ה־ר וצ־ה־ר בעברית וצ'הר ט'הר בערבית שעניינם נקיות,בהירות, ואור (צהרים,צהר).

ואני אוסיף שהאות ה' פעמים רבות באה במילים במובן זה, כגון בוהק, נוגה (ה"א מופקת) ועוד.
אולי הקריאה הה מביעה השתוממות על יופי ונקיות.