ישנו פתגם ידוע, עם כמה וריאציות –
"מי שהולך לישון עם כלבים- שלא יתפלא אם יתעורר עם פרעושים"
"מי שהולך בבוקר בגשם שלא ייתפלא שאחר כך יירטב."
"מי שהולך לישון עם פשפשים, שלא ייתפלא שהוא קם בבוקר עם עקיצות."
"מי שמכניס ידו בין שתי אבנים שלא ייתפלא אם יוציאנה פצועה."
את הציטוטים לקחתי מאתר שאציין בהמשך, ושם נכתב הפירוש –
מעשה שתוצאתו, סכנתו צפויה מראש ואם הסכנה תתממש אין להרים גבה כי זה היה צפוי מראש.
מקור:
פתגם רוסי עם כמה ויראציות.
מתוך –
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/nofyamaask/sites/homepage/vav1/pitgamim25.htm
*
אבל אני מוצא לרעיון הזה גם מקור תנ"כי, למשל בפסוקים הבאים, שאינם מצריכים ביאור –
משלי ו –
כז הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקוֹ וּבְגָדָיו לֹא תִשָּׂרַפְנָה. כח אִם יְהַלֵּךְ אִישׁ עַל הַגֶּחָלִים וְרַגְלָיו לֹא תִכָּוֶינָה. כט כֵּן הַבָּא אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא יִנָּקֶה כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהּ.