מהו שכוי

מהו שכוי?
בעקבות פוסט של צור ארליך על השורה של אלתרמן – וְשֶׂכְוִי אֶל שֶׂכְוִי קוֹשֵׁב עוֹד – אני מעלה מחדש את מאמרי מתוך 'אתר הניווט בתנ"ך'.
נכתב ב:   02.01.2009

מִי שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה אוֹ מִי נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה.
איוב לח, לו.

מהו שכוי?

רש"י מפרש על-פי הגמרא – תרנגול. 

פירושו השני וכן גם פירושו של בעל המצודות הוא הלב, במקביל לכליות, מלשון "משכיות לבב", עניין צפייה – ופירוש זה כבר יותר סביר, אך עדיין סתום משהו.

לפי דעתי, מילה זו יש לנקד בשורוק (שכוּי) ולא כפי שהלכו המנקדים כדוגמת "כמטחוי קשת", ומשמעה – החבוי, הנסתר, כמו ב – "ואת שכת בעדו" (איוב, א', 10), ו/או מלשון צפייה אכן, כמו ב – "שכיות החמדה" (ישעיה, ב', 16), וזאת בהתאמה למקבילו "בטחות", מלשון 'טח', כפי שאנו מוצאים אף במקור נוסף – "הן אמת חפצת בטחות ובסתום חכמה תודיעני" (תהלים, נא, 8), כשעל כך אפשר לומר – "ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה" (ישעיה, כט', 18).

*

עד כאן מה שכתבתי אז, והנה עכשיו אני רואה שגם דברים אלו כבר נאמרו, על-ידי ר"מ קמחי, בדקדוק מילות המענה –
בטוחות – הם הכליות והבי״ת אות שירות.

לשכוי – ללב.

ויש אומ׳ כטעם צופה, ותרגום יצף – יסך.

ויש אומ׳ לשכוי – לנעלם, מן יסכהו, סככים בכנפיהם, והם שנים שרשים בענין אחד.

*

ומה שכתב בסוף דבריו – והם שנים שרשים בענין אחד' – כוונתו, כך נראה, לכפל המשמעות של סך – מלשון הסתכלות ומלשון סתר, והרי הנסתר הוא מה שאין מסתכלים בו.