נראה שבתנ"ך יש רגישות מיוחדת לילדים. הנה, שני סיפורים מכוננים בספר בראשית, סיפור העקדה וסיפור מכירת יוסף, שניהם מתייחסים לכך, ועל הדרך טובעים מטבעות לשון שנעשה בהם שימוש עד היום.
הראשון מסיפור העקדה –
וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָּה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי.
בראשית כב, יב.
והשני, מסיפור יוסף –
וַיַּעַן רְאוּבֵן אֹתָם לֵאמֹר הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ.
בראשית מב, כב.
וד"ל.
הפסוק היומי 