'שאור שבעיסה' הוא ביטוי בעל שתי משמעויות הפוכות. מצד אחד הוא מציין את החלק המובחר והפעיל, ומצד שני הוא מציין את היצר הרע.
כך למשל במילון ספיר – חמש ההגדרות הראשונות הן מהסוג הראשון, החיובי, אך ההגדרה השישית היא מהסוג השני, השלילי –
שׂאור שֶבָּעִיסה
1. [תמ] (במקור) שמרים הגורמים לבצק לִתפּוח, מַחמֶצת הבצק: (תוספתא תרומות ו, יא)
2. [תמ] כּינוּי לדבר הנותן טַעם מיוחד: גדול הוא השלום, שהשלום לארץ כשאור לעיסה (דרך ארץ זוטא, פרק השלום)
3. [עח] (בהשאלה) תַמצית הדבר, החֵלק התוסס והפָּעיל שבדבר, תוכו של דבר
4. [עח] הטובים שבקבוצה, מלח הארץ: חיל המודיעין נחשב בצבא לשאור שבעיסה
5. [עח] מָשָל לכוחַ המפעיל והמעורר לַעשׂייה, החֵלק העיקרי: החלוצים הם השׂאור שבעיסה בתנועת העלייה לארץ
6. [תמ] כּינוּי לַיֵצר הרע שמחמיץ ומשחית את המַחשבות: רבון העולמים, גָלוּי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה ושעבּוּד מלכויות (ברכות יז)
ומילון מילוג מוסיף הפנייה למשלי הברית החדשה –
הַשְּׂאוֹר שֶׁבְּעִיסָּה –
החלק הטוב והמהנה ביותר
משל השאור בעיסה –
משל השאור הוא אחד ממשלי ישו הקצרים ביותר, מופיע במתי י"ג 33 ולוקס י"ג 20-21. בשני המקומות מופיע המשל מיד אחרי משל גרגר החרדל, אשר המשותף להם הוא נושא מלכות השמים הגדלה מהתחלות קטנות.
*
וזה המשל המופיע במתי, וחוזר גם בלוקס –
מתי לג –
לא הוֹסִיף וְסִפֵּר מָשָׁל אַחֵר: "מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם דּוֹמָה ¹לְגַרְגִּיר חַרְדָּל אֲשֶׁר לְקָחוֹ אִישׁ וְזָרַע אוֹתוֹ בְּשָׂדֵהוּ. לב אָמְנָם קָטֺן הוּא מִכָּל הַזְּרָעִים, אַךְ לְאַחַר צְמִיחָתוֹ גָּדוֹל הוּא מִן הַיְּרָקוֹת וְנַעֲשָׂה לְעֵץ, כָּךְ ¹שֶׁעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם בָּאִים וּמְקַנְּנִים בֵּין עֲנָפָיו." לג עוֹד מָשָׁל סִפֵּר לָהֶם: "מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם דּוֹמָה לִשְׂאוֹר אֲשֶׁר לָקְחָה אִשָּׁה וְטָמְנָה אוֹתוֹ בִּכְעֶשְׂרִים קִילוֹגְרָם¹ קֶמַח עַד שֶׁהֶחְמִיץ כֻּלּוֹ." לד אֶת כָּל אֵלֶּה דִּבֵּר יֵשׁוּעַ לַהֲמוֹן הָעָם ¹בִּמְשָׁלִים, וּבְלִי מָשָׁל לֹא דִּבֵּר אֲלֵיהֶם; לה לְמַעַן ¹יִתְקַיֵּם מָה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּפִי הַנָּבִיא: ²"אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי, אַבִּיעָה חִידוֹת מֵהִוָּסֵד [תֵּבֵל]."
*
כאן נראה שהשאור הוא דבר חיובי, המתפיח את הבצק. אבל הנה במקומות רבים אחרים בברית החדשה הוא מציין דבר שלילי, שמיוחס בדרך כלל לפרושים –
מתי טז –
שאור הפרושים והצדוקים
ה כְּשֶׁעָבְרוּ הַתַּלְמִידִים אֶל הַצַּד הַשֵּׁנִי שָׁכְחוּ לָקַחַת לֶחֶם. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: ו "שִׂימוּ לֵב ¹וְהִזָּהֲרוּ מִשְּׂאוֹר הַפְּרוּשִׁים וְהַצְּדוֹקִים." ז אַךְ הֵם אָמְרוּ בֵּינֵיהֶם, "לֶחֶם לֹא לָקַחְנוּ." ח יֵשׁוּעַ הִבְחִין בָּזֶה וְאָמַר: ¹"קְטַנֵּי אֱמוּנָה, מַדּוּעַ אַתֶּם אוֹמְרִים בְּקִרְבְּכֶם שֶׁאֵין לָכֶם לֶחֶם? ט עֲדַיִן אֵינְכֶם מְבִינִים אַף לֹא זוֹכְרִים אֶת ¹חֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם לַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ וְכַמָּה סַלִּים לְקַחְתֶּם? י גַּם לֹא אֶת ¹שֶׁבַע כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם לְאַרְבַּעַת אֲלָפִים אִישׁ וְכַמָּה סַלִּים לְקַחְתֶּם? יא אֵיךְ זֶה אֵינְכֶם מְבִינִים שֶׁלֹּא עַל לֶחֶם דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם? הִזָּהֲרוּ ¹מִשְּׂאוֹר הַפְּרוּשִׁים וְהַצְּדוֹקִים!" יב אָז הֵבִינוּ כִּי לֹא אָמַר לָהֶם לְהִזָּהֵר מִשְּׂאוֹר הַלֶּחֶם אֶלָּא מִתּוֹרַת הַפְּרוּשִׁים וְהַצְּדוֹקִים.
ובמקום אחר מפורש יותר –
לוקס יב –
בִּזְמַן שֶׁהִתְאַסְּפוּ ¹רִבְבוֹת אֲנָשִׁים עַד כִּי דָּרְכוּ זֶה עַל רַגְלוֹ שֶׁל זֶה, הֵחֵל לְדַבֵּר אֶל תַּלְמִידָיו תְּחִלָּה: ²"הִזָּהֲרוּ מִשְּׂאוֹר הַפְּרוּשִׁים, שֶׁהוּא הַצְּבִיעוּת.
ועוד –
קורינטים א, ה –
¹הִתְפָּאֲרוּתְכֶם אֵינֶנָּה הוֹלֶמֶת. הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים ²שֶׁמְּעַט שְׂאוֹר מַחְמִיץ אֶת כָּל הָעִסָּה? ז בַּעֲרוּ אֶת הַשְּׂאוֹר הַיָּשָׁן לְמַעַן תִּהְיוּ עִסָּה חֲדָשָׁה. הֲלֹא אַתֶּם ¹כְּמַצּוֹת, שֶׁהֲרֵי נִזְבַּח ²שֵׂה הַפֶּסַח שֶׁלָּנוּ – הַמָּשִׁיחַ. ח לָכֵן נַחְגֹּג ¹לֹא בִּשְׂאוֹר יָשָׁן וְלֹא ²בִּשְׂאוֹר הָרֺעַ וְהָרֶשַׁע, אֶלָּא בְּמַצּוֹת הַתֺּם וְהָאֱמֶת.
וכן –
גלתים ה –
¹מְרוּצַתְכֶם הָיְתָה טוֹבָה; ²מִי הֵנִיא אֶתְכֶם מִלְּצַיֵּת לָאֱמֶת? ח ¹פִּתּוּי זֶה אֵינוֹ מֵאֵת הַקּוֹרֵא אֶתְכֶם. ט ¹מְעַט שְׂאוֹר מַחְמִיץ אֶת כָּל הַבָּצֵק.
*
לסיכום, לא לגמרי ברור האם השאור בעיסה, כשהוא בא במשל, מציין דבר חיובי או שלילי.
אם כך ואם כך, במציאות השאור הוא הגורם המעורר, גם בבצק וגם באדם. הוא ה'פלפל', אפשר לומר (עוד משל מתחום הקולינריה. וכמותו אגב גם 'מלח הארץ' – אף הוא ביטוי הלקוח מהברית החדשה).
וכך אמרו חז"ל במדרש בראשית רבה, ט', ט':
"'הנה טוב מאוד – זה יצר טוב. 'והנה טוב מאוד' – זה יצר רע. וכי יצר הרע טוב מאוד? אתמהה! אלא שאלולי יצר הרע לא בנה אדם בית ולא נשא אישה ולא הוליד ולא נשא ונתן…".
הפסוק היומי 