שמות כ-כג בתורת התעודות, לפי פרידמן ורד"צ הופמן

שמות כ-כג בתורת התעודות, לפי פרידמן ורד"צ הופמן.

עשרת הדיברות, בשמות כ, א-יג (אצל פרידמן א-יז, חלוקת פסוקים שונה), הן לפי פרידמן ממקור חיצוני, למעט שני פסוקים מאת העורך – פסוק א ופסוק  י (הסבר השבת. אצל פרידמן הוא יא). המשך הפרק, יג-כב (אצל פרידמן יח-כו), הוא ממקור E.
כך גם הפרקים הבאים, פרשת משפטים, הם ממקור E – פרקים כא, כב, כג, וכן כד: א-טוa. ולאחר מכן מתחיל מקור P. אלא שעל פרק כד אכתוב בנפרד.

*

פרידמן מעיר –
כ, א –
הטקסט של עשרת הדיברות כאן לא נראה שמתאים לאף מקור עיקרי. זה כנראה מסמך עצמאי שהוכנס כאן על-ידי העורך. בגרסה מעט שונה נעשה שימוש על-ידי ההיסטוריון הדויטרונומיסטי בדברים ה.

כ, יא –
ההבדל המשמעותי ביותר בטקסט של עשרת הדיברות כפי שהוא מופיע כאן וכפי שהוא מופיע בדברים ה, היא הסיבה הניתנת לביסוס מצוות השבת. כאן – כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ יְהוָה אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ – מצביע על סיפור הבריאה של P. בדברים זה – (יד) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת.

כא, א –
שמות כא, א – כג,יט הוא קובץ חוקים הידוע כ'ספר הברית'. הוא היה במקור מסמך נפרד ועצמאי, אבל E עושה בו שימוש כחלק מעבודתו של E.

*

רד"צ הופמן מעיר –
פירושו של רד"צ הופמן לשמות כ, א הוא ארוך מאוד מאוד, ולא אוכל להביאו כאן. מה גם שהוא מתייחס שם לעניינים שונים מאלה המעסיקים אותנו כאן. ושם בהערה האחרונה, מספר 47, הוא מתייחס גם לחלוקת הפסוקים השונה.

ולמעשה, כל הפירוש שלו לפרק זה הוא ארוך מאוד ומאוד, על כן אני מושך ידי מעיון בפירושו. הרוצה ימצא אותו באתר 'על התורה', שיש קישור אליו בויקיטקסט.

גם מכאן ולהבא אביא אותו בצורה מבוקרת הרבה יותר, אם בכלל.

כאן גם אוכל לסכם, שברוב המקרים דבריו לא שיכנעו אותי, אף כי יש לו הערות מעניינות, והוא גם עזר לנו להבין את חלוקת הביקורת היכן שפרידמן לא מרחיב.

בתחילת ספרו של פרידמן יש מבוא, ובו בסופו הוא מציג שבע ראיות לנכונות של ביקורת המקרא. אותי הן שכנעו מאוד. ובמיוחד צריך לשים לב לראיה האחרונה – השילוב וההתאמה בין כל האספקטים השונים בחלוקה המוצעת.

לצערי, לא אוכל להביא את דבריו של פרידמן כאן, מפאת אריכותם.