שמות יז-יח בתורת התעודות, לפי פרידמן ורד"צ הופמן

שמות יז-יח בתורת התעודות, לפי פרידמן ורד"צ הופמן.

שמות יז-יח שייכים למקור E, למעט שתי חריגות –
יז, א הוא משל העורך.
וב-יח, ב, המילים 'אחרי שילוחיה' הם משל עורך המשנה RJE.

*

פרידמן מעיר –
יז, ח –
יהושע מוזכר אחד-עשר פעמים ב-E, אבל אף פעם לא ב-J. זה מתאים לרעיון ש-E מקושר לממלכה הצפונית של ישראל, ו-J מקושר לממלכה הדרומית של יהודה. יהושע הוא גיבור צפוני, משבט אפרים.

יח, ד –
ההסבר של השם גרשום כאן ב-E הוא הכפלה של שמות ב, כב, ששייך ל-J. ב-J יש רק בן אחד. כמו כן, ב-J משה לוקח את בנו ואת ציפורה איתו למצרים. אבל עכשיו, ב-E, יתרו מגיע ומביא את ציפורה ואת בניהם, שהיו במדיין כל הזמן. המילים 'אחר שילוחיה' נראות כמילים שנוספו על ידי RJE לפתור את הסתירה הזו.

*

רד"צ הופמן מעיר –
יז, א –
1. לפי הביקורת שייך הרישא – עד ״ברפידים״ – למקור A, והכתוב משם ואילך למקורות B ו-C. אך קשה להבין, לשם מה צריך היה ״העורך״ לבנות סיפור זה מתוך שלושה מקורות שונים.

יז, טז –
5. רבים מן החדשים מתקנים וקוראים ״נס״ (במקום ״כס״) בשל ״נס״ שבפסוק הקודם, והם מפרשים: יד ישראל תהיה בנס-דגל ה׳ כדי להילחם בעמלק, אך גם Dillmann דוחה ביאור זה, ובדין.

יח, א –
5. כמובן שהמבקרים, אשר אינם יודעים לבאר את השינוי מן השם אלוהים לשם ה׳ אלא על ידי שיוך למקורות שונים, חייבים לעשות כן גם כאן, דהיינו לייחס את הרישא למקור B בעוד שהם מייחסים את הסיפא למקור C. אך קשה להבין, מה ביקש ״העורך״ להשיג בהוסיפו דווקא שם ממקור אחר. לנו מוכיח גם פסוק זה, כמו רבים אחרים, שאותו המקור משתמש בשני השמות הקדושים, וכי השינוי משם אחד לחברו אינו אבן-בוחן להפרדה למקורות שונים.

יח, ב –
5. לדעת המבקרים המלים ״אחר שלוחיה״ הן תוספת ״העורך״ אשר מבקש ליישב בדרך זו את הסתירה בין פסוקנו לבין האמור למעלה ד׳:כ׳. ברם, לא רק שבמקרה זה היה ״העורך״ מיטיב לעשות, אלו העיר למעלה הערה כלשהי ביחס להחזרתם של האשה והבנים, אלא שגם בפסוקנו היה – אחר אזכור שני הבנים – מתאים יותר לומר ״אחר שילוחיהם״. ואמנם הביטוי ״שילוחים״ אין משמעו פשוט החזרה אלא דווקא גירושין. השוה מיכה א׳:י״ד, ולפיכך נכון להסב את הביטוי על אשת משה דווקא.

יח, כה –
(כה) וַיִּבְחַ֨ר מֹשֶׁ֤ה אַנְשֵׁי־חַ֙יִל֙ מִכׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עַל־הָעָ֑ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃

2. על כן סובר III 415 Beitraege Hengstenberg, שבכל זה אין הכוונה אלא לחזור ולחזק את המבנה הארגוני-שבטי שהתרופף במצרים. לפיכך אין ״אלף״ כאן אלא דור מרובה נפשות, ומעין תארם של נשיאי י״ב השבטים ״ראשי אלפי ישראל״ (במדבר א׳:ט״ז). והשוה גם במדבר י׳:ד׳, יהושע כב, כ״א:ל׳, שמואל א י׳:י״ט. כשם שהמספר אלף משמש לציונו של דור, כך מציינים המספרים מאה, חמישים, עשרה משפחות גדולות או קטנות יותר. ברם, אין לכל זה רמז בכתוב.

תגובה אחת בנושא “שמות יז-יח בתורת התעודות, לפי פרידמן ורד"צ הופמן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s