שמות טו בתורת התעודות, לפי פרידמן ורד"צ הופמן – שירת הים.

שמות טו בתורת התעודות, לפי פרידמן ורד"צ הופמן.

בשמות טו מופיעה 'שירת הים', והיא כולה ממקור J, לפי פרידמן. אבל המשך הפרק מורכב ממקורות שונים.

רגיל – J.
מודגש – E.
נטוי – עורך.

שמות טו
יט כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב יְהוָה עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם.

כ וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. כא וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַיהוָה כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. 

כב וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר

וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם. כג וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה. כד וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה. כה וַיִּצְעַק אֶל יְהוָה וַיּוֹרֵהוּ יְהוָה עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם

שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ. כו וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְו‍ֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְהוָה רֹפְאֶךָ.    

כז וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם.

*

פרידמן מעיר –
טו, א –
שיר זה, הידוע כשירת הים (או שירה של מרים), הוא יצירה עצמאית ועתיקה, אפשר שהיצירה העתיקה ביותר בתנ"ך העברי. כמו במקרה של הברכה של יעקב, המחבר של J משתמש בזה כמקור של מידע, וכולל את זה בעבודתו.
ראו עוד הערה לבראשית מט, א.

טו, כ –
מרים מזוהה כאחות אהרון, אבל לא כאחות משה. ב-E מרים ואהרון אינם אחיו של משה. רק ב-P אהרון ומשה מזוהים כאחים.

טו, כו –
בשמות טו, כו יש יותר קטעים שנשמעים דויטרונומיסטים מכל קטע אחר מבראשית עד במדבר. ועדיין, זה לא ברור ויכול להיות E, שיש לו גורמים דומים נוספים לשפה הדויטרונומיסטית.
ראו עוד הערה לשמות יב, כד.

*

פירושו של רד"צ הופמן לפרק זה חסר.