הבאר עשק

לפרשת תולדות.
יצחק חופר כמה בארות, שאחת מהן נקראת עשק –

וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם וַיִּקְרָא שֵׁם הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ.
בראשית כו, כ.

מהו עשק? כאן היה מתאים לכתוב עשׁק, בשי"ן ימנית, מלשון עושק, הידוע, אך הנקדנים ניקדו עשׂק, בשין שמאלית, כמו עסק, הידוע רק בלשון חז"ל. מצד שני, 'התעשקו עמו' מוכר יותר כלשון עסק, ולא מופיע בבניין זה מלשון עושק.
נבחן את דברי המפרשים.

אבן עזרא מציין שזו מילה יחידאית –
עשק – ידוע בדברי קדמונינו, רק במקרא אין ריע לו, [הוא אחי: גומץ (קהלת י׳:ח׳) והלעיטני (בראשית כ״ה:ל׳).]

שד"ל אומר שהוא מלשון סורי ולשון חז"ל –
התעשק עמו – התעסק בלשון סורי difficilis, asper fuit {היה קשה}, וכן בלשון חכמים שדה שיש עליה עסיקין (שבועות ל״א.) ענין ערעור; ודח״א ע״ה אומר כי מזה ג״כ עסיק עפרא ({בבא} מציעא {ע״ד} ע״א) העפר היה ביוקר. והנה באר זו והאחרת הנקראת שטנה נראה (כדעת מה״ר שלמה דובנא) שנשארו ליצחק, כי אעפ״י שרבו עליהן לא גזלו אותם ממנו, אלא נתפשרו עמו באחד מן הדרכים.

בזה הוא מסכים לדברי רש"י שפירש –
עשק – ערער, אינטרמינט טרמינט.
התעסקו – נתעסקו עמו עליה במריבה וערער.

רד"צ הופמן, לעומת זאת, הולך בדרך השנייה, בלי לפרט –
עשק – מלשון עשק = לריב.

ולפי רש"ר הירש יש קשר בין שתי המילים, עסק ועושק, והוא החוזק –
עשק נמצא בתנ״ך רק במקום היחיד הזה, אך בלשון חכמים הוא נמצא לרוב ״עסק״, ״מתעסק״: ללמוד דבר ולהיות טרוד בו. ״עיסקא״: מסחר. ״עסיקין״, כמו ״עשׂק״ בפסוקנו: מריבות בין בעלי דין.

השורש ״עשׂק״ קרוב כנראה ל״עושׁק״, ״חזק״, ״עזק״, ״אזק״, המציינים כולם תפיסה והחזקה בכח. כך, ״עשׂק״: לתפוס דבר בכח על ידי מאמץ שכלי; להשיג דבר באמצעות הטרדה. אך בלשון חכמים, יש ל״עסק״ הבנה יותר כללית: לרכז את כל הכחות השכליים בהשגת מטרה או דבר; ללמוד דבר ולהיות שקוע בו.

*

וראו – 😉
https://youtu.be/56ZZbSLjYsg

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s