לך אתננה ולזרעך

לפרשת חיי שרה.
בפרשת השבוע חיי שרה אנו קוראים על אברהם הקונה חלקת קבר לשרה מאת בני חת. כמו כן, הוא חי תקופה מסוימת בגרר תחת שלטון אבימלך. דבר זה מעלה שאלה – רגע, האם רק לא מזמן קראנו שאלוהים הבטיח לו את הארץ? –

כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם.
בראשית יג, טו.

המחשבה הראשונה שלי הייתה – כן, הארץ הובטחה לאברהם דרך זרעו, ולא לו אישית.
אבל הרי הכתוב אומר את שני הדברים – א. לך אתננה, ב. ולזרעך.
אך לי זה נראה כדרך ביטוי מקראית. האות ו' משמשת בהרבה אופנים, וכאן היא משמשת לתוספת ביאור – לך אתננה דרך זרעך, או – לך אתננה, כלומר לזרעך.
(יש דוגמאות נוספות לכך בתנ"ך, אך קשה לי לאתרן כרגע).

והנה, יש מהמפרשים שאמרו דברים דומים. הכי אהבתי את פירושו של אבן עזרא, שכותב –
לך אתננה – בדבור, וכן: ונתן אותם על ראש השעיר (ויקרא ט״ז:כ״א).
ואולם, איני בטוח שהבנתי אותו נכון. אני מבין: לך אתננה – בדיבור, בהבטחה, ולזרעך – במעשה, בפועל. אך יתכן שהכוונה אחרת. אולי – שכשם שהבריאה היא בדיבור, כך גם הענקת הארץ היא בדיבור.
אם כך ואם כך, נראה שצריך פירוש לפירושו של אבן עזרא. לפירושו של רש"י נכתבו פירושים רבים, אך איני מכיר פירוש או ביאור לאבן עזרא.

והנה עוד כמה פירושים –
רד"ק כותב –
כי את כל הארץ – ואף על פי שהוא לא היה רואה אותה כלה אמר לו שיביט לארבע רוחותיה וכמו שהיא כלה על גבולותיה כן יתננה לו, וכן אמר למשה וראה את הארץ (במדבר כ״ז:י״ב) ר״ל מקצתה, והרי הוא כמי שראה כלה, וכן אשר אתה רואה – שאתה רואה מקצתה לך אתננה כלה, כלומר לך אתננה מעתה כי היא מתנה לך, אף על פי שהיא ברשות הגוים לך היא וממך יירשוה בניך ויגרשו הגוים ממנה.

אבן כספי, שנראה שהולך לשיטתי (או אני לשיטתו) –
לך אתננה ולזרעך – תוספת ביאור, כי במקום אחר הסתפק באחד.

רלב"ג, נראה שהולך בדרך אבן עזרא ומפרט קצת יותר –
לך אתננה – רוצה לומר בדיבור. וזה, שנְּתָנָהּ לו שיירשה זרעו. […]

הכתב והקבלה –
לך אתננה – לא הנחילה בפועל לאברהם רק לזרעו, וטעם לך ולזרעך, אתה תחזיק במתנה מעכשיו להנחילה לזרעך, כמ״ש רבותינו ירושה היא להם מאבותיהם (רמב״ן) וגם אברהם עצמו הי׳ בעיני התושבים נשיא אלהים ונשוא פנים (רע״ס).

ולשאלה נוספת – עד עולם? והרי ישראל גלה מארצו. על כך עונה רש"ר הירש –
לך אתננה ולזרעך עד עולם – ה׳ לא מבטיח לו שזרעו יהיו תמיד הבעלים בפועל על הארץ, אבל בכל מצב תמיד היא תהיה שייכת להם. עם ישראל וארץ ישראל מיועדים זה לזה לנצח. הארץ ניתנה כאן לאברהם, למרות שהוא מעולם לא היה הבעלים שלה.