פי כסיל מחיתה לו

בעניין אלעזר שטרן, שאמר ברדיו שבעבודתו כקצין בצבא גרס תלונות אנונימיות – על הטרדות מיניות לפי מה שנאמר, או בנושאים אחרים, לפי גרסתו המאוחרת – יש כמה צדדים לפרשת זו –
ראשית, זו שאלה האם באמת נכון להתייחס לתלונות אנונימיות, הרי כך יהיה קל ביותר להתנכל לאויבים, בלי סיכון ובלי לשלם מחיר.
אך שנית – דבר כזה אפילו אי אפשר להעלות כטיעון היום, כי האווירה הציבורית לא מאפשרת זאת. וכך גם שטרן חווה את העליהום הציבורי, שלא ציפה לו.
אבל אני דווקא אתמקד בדבר שלישי – בכך ששטרן היה צריך לדעת שכך יקרה, ולשקול טוב יותר את דבריו. ועל כך נאמר –

פִּי כְסִיל מְחִתָּה לוֹ וּשְׂפָתָיו מוֹקֵשׁ נַפְשׁוֹ.
משלי יח, ז.

רלב"ג –
פי כסיל – דברי הכסיל הם מביאים חתת ושבר והם מוקש נפשו כי גורם רע לעצמו מצדדים רבי׳ כי בהם יחרחר ריב עם האנשים ויהיה זה סבה לו לרעות גדולות ומהם כי מצד סכלותו יחשוב הרבה פעמים לומר מה שהוא עוזר לו בהשפטו את רעהו ויהיה הענין בהפך ומהם כי הוא יגלה הדבר שיהיה ראוי שיסתיר ויהיה זה סבה לבלבול ריב בעניניו ובמבוקשיו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s