ואתה בית לחם אפרתה

ישנו פסוק ידוע המדבר על המלך העתידי –

וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה מִמְּךָ לִי יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל וּמוֹצָאֹתָיו מִקֶּדֶם מִימֵי עוֹלָם.
מיכה ה, א.

מבחינת פירושו, רש"י כהרגלו נצמד יותר לדרך המדרש, שאומר ששם משיח קדם לעולם - 

ואתה בית לחם אפרתה – שיצא דוד משם שנאמר בו עבדך ישי בית הלחמי (שמואל א י״ז:נ״ח) ובית לחם קרוי אפרת שנאמר בדרך אפרת היא בית לחם (בראשית מ״ח:ז׳).

צעיר להיות באלפי יהודה – ראוי היית להיות צעיר במשפחות יהודה מפני פסולת רות המואביה שבך.

ממך לי יצא – משיח בן דוד וכה״א אבן מאסו הבונים (תהלים קי״ח:כ״ב).

ומוצאותיו מקדם – לפני שמש ינון שמו (תהלים ע״ב:י״ז).

ואבן עזרא, כהרגלו גם כן, הולך יותר לפי הפשט –
ואתה – חבר השני שמות, אפרת היא בית לחם, כמו: ולא עשו עם בית ירובעל גדעון (שופטים ח׳:ל״ה).

וטעם צעיר – שהיא קטנה.

ממך – כל זה בעבור דוד שהוא ראש המלוכה, על כן ומוצאותיו מקדם – על דוד. והנה ידבר עם בית לחם אפרתה, כי מבני בניך הראשונים, בא מושיע לישראל.

ואת דבריו של אבן עזרא מביא גם מצודת דוד, בצורה פשוטה יותר –
ומוצאותיו מקדם – בזה יפרש אמריו שאין הכוונה לומר שהמלך המשיח בעצמו יולד בבית לחם אבל מוצאותיו מבית לחם מימים קדמונים מימי דוד המלך אבי המשפחה אם כן מקור מחצבת המשיח הוא מבית לחם ולא הוא בעצמו.

*

כלומר – שני דברים חשובים אנו לומדים כאן –
א. כשהכתוב מדבר על בית לחם הוא מתכוון לדוד שנולד שם, והוא אבי השושלת.
ב. מוצאותיו מקדם – כלומר מדוד הזה, ואין הכוונה שהוא נולד לפני בריאת העולם, או משהו מעין זה. הכתוב נוהג כאן לשון הפלגה.

כל זאת, כמובן, כנגד דעת הנוצרים, שמספרים שישוע נולד בבית לחם, וזו עדות למשחיותו, ועוד שקדם לעולם, וזו עדות לאלוהיותו, כביכול.

*

ובהקשרו, להשלמת התמונה, וכאן אפשר להסתפק בפירוש רש"י –

מיכה ה –
 א וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה מִמְּךָ לִי יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל וּמוֹצָאֹתָיו מִקֶּדֶם מִימֵי עוֹלָם. ב לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה וְיֶתֶר אֶחָיו יְשׁוּבוּן עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ג וְעָמַד וְרָעָה בְּעֹז יְהוָה בִּגְאוֹן שֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו וְיָשָׁבוּ כִּי עַתָּה יִגְדַּל עַד אַפְסֵי אָרֶץ.

רש"י –
לכן יתנם עד עת יולדה – יתנם ביד אויביהם עד בא העת אשר חלה וילדה ציון את בניה (ישעיהו ס״ו:ח׳) ציון אשר החזיקה עתה חיל כיולדה ועכשיו היא קרויה יולדת

ורבותינו אמרו: מכאן אין בן דוד בא עד שתפשוט המלכות הרשעה ט׳ חדשים על כל העולם כולו אך לפי פשוטו זהו הצעה שפירשתי.

ויתר אחיו – של מלך יהודה כלומר שאר שבט יהודה.

ישובון על בית ישראל – יתחברו עם שאר השבטים והיו לממלכה אחת ולא יחצו עוד לשתי ממלכות (יחזקאל ל״ז:כ״ב).

ורעה – ופרנס את ישראל.

וישובו – מן הגליות.

כי עתה יגדל – מלכם עד אפסי ארץ והביאום מנחה אליו בסוסים וברכב.

*

ורד"ק, שחוזר על הפירוש הנאמר כאן, מוסיף דברי פולמוס כנגד הנוצרים –

וזהו [שאומרים שהוא] אל שהוא מימי קדם מימי עולם – יש עליהם תשובה. כי הוא לא משל בישראל אבל הם משלו בו. ומה שאמר כי מי היה מימי קדם אלא לא [ניסוח קצת קלוקל, אבל הכוונה מובנת] – זהו שקר. כי האל קודם ימי עולם היה, והם אומרים כי מקדם מימי עולם היו מוצאתיו, כלומר כי אז יצא. והאל קדמון בלי ראשית ומ״ש מעולם עד עולם אתה אל, רוצה לומר מטרם עולם כמ״ש בטרם הרים יולדו, וכן מעולם נסכתי בטרם עולם, כמ״ש עד לא עשה ארץ וחוצות.

כלומר – רד"ק מעלה שתי טענות –
א. לישוע לא הייתה ממשלה כפי שמתואר כאן.
ב. כאן נאמר רק שמוצאו קדום, ולא שקדם לעולם, כפי שמובא בתיאור האל.

שתי טענות אלו יפות, אם כי, אם נחזור לדברי חז"ל שאמרו ששם משיח קדם לעולם, נראה שבכל זאת הייתה קיימת מסורת קדומה ביהדות, שראתה את המשיח כדמות אלוהית (כפי שגם כותב פרופ' קנוהל בספרו), אלא שמימי אבן עזרא ואילך היא נזנחה לטובת פירוש פשוט וארצי יותר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s