החודשים האיתנים, זיו ובול

שמות החודשים.
כידוע, בתנ"ך החודשים נזכרים לפי ערך מספרי, ופותחים בניסן, הוא החודש הראשון. אך החל מגלות בבל החודשים מקבלים שמות בבלליים – ניסן, אייר וכו', שגם הם מוזכרים בפרקים המאוחרים שבתנ"ך. ואילו הספירה מתשרי היא מאוחרת יותר.
ואולם, לחודשים היו גם שמות אחרים, בעלי צליל עברי, שנשתמרו רק שלושה מהם – האיתנים, בול וזיו.

בוויקיפדיה נכתב –
בתנ"ך מצוינים גם שמות אחרים לחודשים, כגון "ירח האיתנים" לתשרי[20], "ירח בול" לחשוון[21] ו"חודש זיו" לאייר[22]. ככל הנראה, מקורם של שמות אלו בשפה הפיניקית, והם מובאים בתנ"ך רק בספר מלכים בשל השפעה תרבותית פיניקית, בעקבות המסחר של שלמה המלך עם הפיניקים.

[20] וַיִּקָּהֲלוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל, בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בספר מלכים א', פרק ח', פסוק ב'

[21] וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו
כָל-מִשְׁפָּטָו; וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים, בספר מלכים א', פרק ו', פסוק ל"ח

[22] וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם, בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל-יִשְׂרָאֵל: וַיִּבֶן הַבַּיִת לַה', בספר מלכים א', פרק ו', פסוק א'

*

מהו זיו?
על הפסוק האחרון כותב ר"י קרא ומביא שני הסברים –

בחדש זיו – פתרונו: בחודש שאורה שולטת בו, הוא אייר שכבר חמה שולטת בעולם, שכל מי שרוצה לבנות ביניין מקויים צריך לבנותו בעת חום צח עלי אור ולא ביום מעונן כדי שידבק הסיד בקיר ולא יפול הטיח מן הקיר.


ופתרון רבותינו: חודש זיו שיש בו זיו לאילנות וכן תרגם יונתן בירח ניצניא,

(והוא ממשיך בדיון -)
ואם תאמר אף ניסן וסיון וכל חדשי ימות החמה אתה יכול לקרוא לכל אחד ואחד חודש זיו לפי שבכל אחד ואחד שולט בו אורה כמו כן, לכך נאמר הוא החדש השני למלך שלמה ואי אתה מוצא חודש שיני למלכי ישראל אלא אייר שהרי למלכי ישראל מונין מניסן, נמצאת למד שקורהו שיני משני טעמים, אחד שהוא שיני לחדשים שהרי ניסן ראשון לחדשי השנה, ועוד שהוא שיני למלוך שלמה על ישראל.

(כלומר, לפיו 'בחודש השני' מתייחס הן לחודש עצמו, שהוא שני לספירה, והן למניין שנותיו של שלמה. אך כפשוטו כנראה הסיומת 'למלוך שלמה' חוזרת למניין השנים).

*

ומהו בול?
אומר רש"י –
בירח בול – הוא מרחשון, שהעשב בלה בשדה, ובוללין לבהמה מן הבית, מלשון: ויבל לחמורים (שופטים י״ט:כ״א).

אבל רד"ק חולק עליו, ולדעתי מדייק יותר –
בירח בול – הוא מרחשון כמו שאמר הוא החדש השמיני ונקרא כן מפני הגשמים שמתחילין בו ענין מבול

(אך מביא גם את דעת קודמיו -)
ובדברי רז״ל בירח בול שבו העלה נבל והארץ עשויה בולות בולות וירח שבו בוללין לבהמה מתוך הבית כלומר שמאכל הבהמה כלה מן השדה ודעת יונתן בזה שתרגם בירח מיסף אבביא.

*

ומהו האיתנים?
על כך כתבתי לפני כמה ימים, אך אצרף שוב –

רד"ק מפרט –
בירח האיתנים – שבו אוספים הפירות והתבואות לבית, כמו שנקרא חג האסיף לזה הטעם. וכן איתנים לשון חוזק, שהתבואות והפירות חיי האדם,

(וממשיך מדברי קודמיו -)
ומרבו׳ ז״ל שאמרו חדש שנולדו בו אבות הם איתני עולם כמו והאיתנים מוסדי ארץ, ומהם שאמרו שהוא חזק המצות שיש בזה החדש חגים ומצות.

ויונתן תרגם 'בירחא דעתיקיא דקרן ליה ירחא קדמאה בחגא וכען הוא ירחא שביעאה', כלומר כי לפני הזמן יצאו ישראל ממצרים היה תשרי החדש הראשון, כי בתשרי נברא העולם, ומשיצאו בני ישראל ממצרים בניסן הוא ראש לחדשים, ותשרי שביעי לו, כי כן אמר להם האל ית׳ החדש הזה לכם ראש חדשים לכם, מכלל כי לשאר העולם אינו ראשון כי תשרי הוא ראשון.

*

עד כאן לעניין שמות החודשים. ועתה אוסיף כי כולם נמצאים בפתיחת ספר מלכים, בתיאור מלוכת שלמה. במקור הקודם שהזכרתי מייחסים זאת להשפעת המסחר עם הפיניקים, אך אפשר להציע הסבר נוסף – פעמים רבות אנו רואים בהיסטוריה, שכאשר מתחילה מלוכה חזקה, משתנה גם ספירת הזמנים. כך, למשל, יוליוס קיסר הנהיג לוח חדש – הלוח היוליאני, ולבסוף אף חודש בו נקרא על שמו – יולי, והבא על שם ממשיכו – אוגוסט, מאוגוסטוס. כך, ניתן לטעון, קרה גם בימי שלמה, שנתן שמות חדשים לחודשים. ומדוע אחר-כך איננו מוצאים אותם? אולי שמות אלה לא השתרשו.
אך מצד שני, צריך לזכור שכל סיפורי שלמה נחשבים במחקר כאגדות, ולפי החוקרים גם אם התקיים, הרי שמלכותו הייתה קטנה מאוד.

*

ואוסיף עוד פרט מעניין במידה מסוימת – תיאור ממלכת שלמה נפרס על פני 11 הפרקים הראשונים של ספר מלכים, וכן תיאור העולם הקדום המיתי, לפני אברהם, נפרס על פני 11 פרקים בספר בראשית. כאן – ראשית העולם, וכאן – ראשית קיום המקדש.
האם אפשר להסיק מכאן משהו? איני בטוח, וכנראה שלא, שהרי חלוקת הפרקים היא מאוחרת. ובכל אופן זהו פרט שראיתי לנכון לציינו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s