הארבה במצרים והארבה ביואל

הארבה במצרים והארבה ביואל
(מאמר ישן שלי מ'אתר הניווט בתנ"ך', שאני מעלה שוב בעקבות קריאה מחודשת בנביא זה.
ועתה אוסיף נקודת דמיון נוספת בין יואל ויחזקאל – הענשת מצרים ואדום בשוב ישראל לארצם.
לעניין התיארוך – מכיוון שיואל מזכיר את מכירת בני ירושלים לבני היוונים, ניתן לשער שפעל אחרי חורבן הבית, כי עד אז בני ירושלים היו מוגנים בארצם, וכנראה לפני התקופה שיוון שלטה, אבל הדברים ארוכים).

"יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור דור" (יואל, ב', 2).

שואלים חכמינו – כיצד נאמר כאן שכמוהו לא נהיה מן העולם והרי נכתב בארבה מצרים – "כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן"? והם עונים – במצרים הכוונה שלא יהיה ארבה כזה לכובד ואילו ביואל לא יהיה ארבה כזה לריבוי מיניו, כמו שכתוב – "יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל" (יואל, א', 4).
ואנו נוסיף כאן ונטען, כי יש מקום לחשוב שהארבה כאן הוא משל על העמים הרבים שיעלו באחרית הימים על ישראל כארבה, שכן יואל מזכיר את 'יום ה" גם בנוגע לארבה וגם בפרשות המאוחרות יותר והכלליות יותר (יואל, ב', 1; ב', 11; ג', 4; ד', 14). וכן מופיע ביחזקאל, בנבואה על גוג ומגוג (לח', 9) – "ועלית כשאה תבוא כענן לכסות הארץ" – העניין זהה ואף המילה 'ענן' חוזרת כאן. השוואה נוספת בין יואל ויחזקאל היא בעניין המעיין שייצא מבית ה' בירושלים, מה שמחזק את הקשר בין שני הנביאים. גם היות יום ה' יום חשך נכתב גם במקומות אחרים, וגם כאן. וכן רמז לכך ניתן למצוא בשם הניתן לארבה – 'עם'.
{והערה אחרונה (צולעת, אבל אשאיר אותה) – 'עד שני דור דור' זה לא כל-כך הרבה זמן, בעצם – האם הכוונה פה היא כפשוטו, או שזהו מטבע-לשון האומר – זמן רב מאוד, או עד בכלל?}