קריאה בצוואות השבטים – יששכר

קריאה בצוואת יששכר.
חלק קצר, בו מספר יששכר על מעשה הדודאים – שנקראים פה גם תפוחים – שממנו לדבריו הוא נולד. ועצתו – לנהוג בתום ביושר. וכן הוא אומר שהוא בחייו לא חטא.
גם הוא מספר שישראל יחטאו באחרית הימים, והפעם אביא גם חלק זה, מלבד עצתו העיקרית.
כמו כן הוא ממליץ על עבודת האדמה, שהיא מברכתו.

פרק ד
א: ועתה בני שמעו אלי והתהלכו בתם-לבבכם כי בו ראיתי את-כל-רצון יי

ב: איש תם לא-ישאף הון מאכלי-תאוה שונים לא יחמד בגד מחלצות לא ירצה

ג: ימים רבים לא-יקוה לחיות והוא רק לרצון יי יחכה

ד: ועל-כן כל-רוחות תעתועים לא-ימשלו בו כי לא-יואיל הבט אל-יפי הנשים למען אשר לא-יחלל נפשו בתהפוכות רע

ה: אין קנאה בעצותיו והכעש לא יעציב את-נפשו ולא יענה את-רוחו בתאוה נכזבה

ו: והוא בתמת-נפשו יתהלך וכל-דבר בישר לבבו יראה ויעצם עיניו מראות רע בחטאי העולם לבל-יראה בהפר איש את-מצות יי

ובאחרית –

פרק ו
א: ודעו לכם בני כי באחרית הימים יעזבו בניכם את-תמתם וידבקו באהבת-בצע לא-תדע שבעה ויעזבו צדק ויקרבו למזמה ויזניחו את-מצות יי וידבקו בבליעל

ב: והמה יעזבו את-עבודת האדמה ויתורו אחרי עצותיהם הרעות ויפוצו בין הגוים והיו עבדים לאויביהם

ג: ואתם הגידו כזאת לבניכם למען אשר אם-יחטאו ישובו מהרה אל-יי

ד: כי הוא רחום ויגאלם להשיבם אל-אדמתם.