קריאה בבן סירא כ


קריאה בבן סירא כ.
תרגום בן זאב.

כאן כמה רעיונות, אך אחד שווה הדגשה, והוא – צריך למצוא זמן נכון למתן מענה. ובדומה לכך נכתב –

שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב.
משלי טו, כג.

כמה מהפסוקים אני משאיר בלי התייחסות כי הם מובנים מעצמם, וכמה – כי הם לא מספיק מובנים. אך די לנו שנבין את המובנים – וזה נכון לכל פרקי הספר, בקריאה זו

נקרא –
הוכח לץ לא טוב ולהלל איש לא לו תהלה

('אל תוכח לץ פן ישנאך' – משלי, ואל תהלל איש שלא מגיעה לו תהילה)

מוכיח בלא עתו לו החריש חכם יחשב

(יש זמן לתוכחה)

טוב הוכח עמיתו בפיו מנשוא שנאתו בלבבו

('לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכיח תוכיח את עמיתך' – בתורה)

מודה חטאיו מלבו מציל מכניעה נשפו

שופט מעול משפט סריס מענה נערה אשר הפקדה אתו

(שופט המעוול במשפט הוא כמו סריס, שומר נשים, אשר מענה את הנערה עליה הופקד)

יש מחריש חכם יחשב ומרבה דברים ישנא

('חושך שפתיו משכיל' – משלי)

יש מחריש כי אין בפיו מענה ויש עוצר מענהו לעתו

(אבל – יש שותק כי אין לו מה לענות, ויש מי שעוצר מענהו ומחכה לזמן הנכון)

נכון מחריש ונוצר עתו ופתי נמהר בדבריו ולא יחיל

(הנבון שותק ומחכה לרגע הנכון, והפתי נמהר בדבריו ולא יפחד)

נטל כבד מרבה כיָבים ומרים נפשו קלון אחריתו

(כמו שנטל כבד מביא פצעים, כך הגאוותן סופו לנחול קלון)

משליך אבן מפריח צפֳרים ודברי נרגן מפריד רעים

(משל יפה על הנרגן)

הופך במוסר לבו פורק עׂל מנפשו

יש נזק נהפך למשכרת ומשכרת תהפך למחסור

יש קונה דבר במחיר מעט ואחר ישלם שבעתים

מתת כסיל לא תרצה כי עיניו על גמול שבעתים תצפינה

מעט יתן ורב מחסד וכדורך בגת יקרא בקול גדול

(הכסיל יתן מעט ויעשה מזה רעש גדול)

היום נׂשה ומחר נׂגש וכל נדבתו קלון וחרפה

במתק שפתים יתן נדיב ייטיב וקולו בל ישמע

(ואילו הנדיב נותן בשקט)

אמר סכל חסרתי רעים ואין גומל על טובתי

גם אוכלי לחמי דורשי הותי עד מה תרבה חרפתו

מוקש רגל קטׂן מוקשו ומוקש לשון יחבל נפשו

מים על אבן חלק לשון כסיל בין נבונים

מאכל תפל בלי מלח דבֵּר דבר בלא עִתה

(לדבר שלא בזמן – דבר תפל)

דבר חכמה בפי סכל נשחתה כי בלא עִתה ידבר

גם בהגות פי כסיל תבונה סר טעמה כי משפטה יסלף

יש ברישו ימנא מחטׂא ומך ערכו נִצל מנסיונות

יש אובד מפני בשתו ומכלימת פניו ישחת

יש מבטיח מפני חרפה וקנה לו שונא חנם

אין רע כאיש כזב ושניהם ילבשו בׂשת

אחרית פי מארה בבוז ובחרפה יאבד

פי חכם תצליח דרכו ופׂעל משכיל לפני גדולים ינחנו

נר נירו ירבה אלמתו ונשוא חן בעיני שליט ייטיב עול

מׂהר ומתן מכסה לעינים ורסן לשפתיים להשבית מוסר

חכמה נסתרה ואוצר טמון מה יועילו גם שניהם

(אין תועלת בחוכמה כאשר לא מגלים אותה)

טוב יתחבא האויל באולתו ואל חכם בחכמתו

(מוטב שהאוויל יסתיר את איוולתו, ולא החכם את חוכמתו. אבל קודם אמר מה שנראה כדברים הפוכים לזאת).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s