קריאה בבן סירא כט

בן סירא כט.
תרגום בן זאב.

מתחיל מעניין מתן והלוואה, ועובר לעניין הצורך בבית והבעיה שבלהיות אורח.

מתן לאחר –
מלוה לרעהו איש חסד ומחזיק בידו נוצר תורה

השה ברעך לעת מחסור והוא ביומו ישיב כספו

קים מבטחך למועדו ובכל עת ידו פתוחה תמצא

רבים ילוו לעת מחסור ויאחרו מועד ליום שִלום

ישק ידיו לעת קחת ועל כיס רעו ירחיב קולו

וביום בוא נׂשה מפח נפשו לימים רבים יתן לו

אף אם מצאה ידו חציו ישלם ויהי בעיניו כמצׂא חפץ

(בקושי הוא מצליח לשלם חצי החוב)

ויש ישיב פניו ריקם וינקה נפשו ברעת עתו

(וינקה נפשו – יצדיק עצמו בכך שאומר שהזמן קשה)

ויש בריב ובנאצה יפטירהו תחת כספו וחלף תודה קלון

(חלף תודה – במקום תודה, הוא גומל למלווהו בקלון)

רבים יאספו ידם מגמול טוב מיראתם פן ישובו ריקם

(לכן רבים נמנעים ממתן)

אפס חלץ עני בעניו והאריך לו ואם מעט אבדת לא כל תחסר

(אם מעט אבדת – אבל גם אם תאבד מעט, לא תהיה חסר כל מזה)

טוב תאבד כספך בעד אח ורע משימך אותו תחת אבן לשחת

שים לך מטמון בצדק ובישר כי הוא טוב לך מכל אשר לך

צור צדקה באסמך ומכל רעה תפדך

צנה וסוחרה תהי לך בעד אויב מחסה ומסתר מכל צרה

ערב בעד רעהו איש חסד ועוזב ערבו עז מצח

(ערב – נותן ערבות)

חסד מערבך בל תשה כי נפשו תקע בעדיך

(אל תשכח את חסד מי שערב לך. תקע – הוא ממיני הערבות. ובמשלי ההפך – 'ושונא תוקעים בוטח')

בערבה רבים יורשו והונם בגלי הים

(ופה להפך – בערבותם רבים התרוששו. בדומה למשלי)

אנשים הון הריקה ועל ערבתם מארצם ערקו

נפש החוטאת תכשל בערבה ומתערב במענים שונים נטען בדין ומשפט

ערוב בעד רעך כאשר תמצא ידך אך את נפשך שמור

(מעין פשרה – ערוב, אך בזהירות)

ועובר לעניינים אחרים, ובעיקר על הצורך בבית, ועל החיסרון של האורח –
ראשית מחית אדם לחם ומים כסות לערוה ובית בקרה

(מזון, מלבוש ומעון – שלושה מחמשת המ"מים של ז'בוטינסקי. ואצלו עוד – מרפא ומורה)

טוב חיי מסכן בצל קורתו מלחם רב בשלחן זרים

אם רב ואם מעט יאכל ולא ידע איש כי הוא עושה בביתו

חיי רעים מבית לבית ובמקום זר פיו בל יפתח

בפנים נזעמים ישאו פני ארח נאצות ישמע ויחריש

(האורח שותק גם כאשר הוא שומע נאצות)

ארח אתה שימה לחם ואכול מאשר לך

גר אתה צא צא כי למכבדי פניתי הבית

דברים קשים כאלה כמדקרות חרב לאיש דעת כי ילחץ בבוז ובחרפה על מגורו

(דברים קשים כאלה – הנאמר בפסוק הקודם, סילוק האורח)

הכל שקלתי בכף מאזנים ולא מצאתי קל מסבים

וקל מסבים חתן בבית חמיו

וקל ממנו ארח מכניס אורח

וקל ממנו משיב דבר בטרם ישמע

טוב טוב חונן דל ומאשר לך האכילהו ואם ערום כסהו

(אבל לדל יש לדאוג)

כי בשרך אתה מכסה ולאלהים אתה מלוה והוא יגמלך שבעתים"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s