קריאה בבן סירא יג

רוב פרקנו מדבר על הפער בין העשיר והעני, ועל כך שהם אינם יכולים להתחבר.

נקרא –
ספר בן סירא במהדורת דוד כהנא, פרק י"ג.
(א) נוֹגֵעַ בְּזֶפֶת תִּדְבַּק יָדוֹ, וְחוֹבֵר אֶל לֵץ יִלְמַד דַּרְכּוֹ.

(לא להתחבר ללץ)

(ב) כָּבֵד מִמְּךָ מַה תִּשָּׂא, וְאֶל עָשִׁיר מִמְּךָ מַה תִּתְחַבָּר.

(ולא להתחבר לעשיר ממך)

(*ב) מַה יְחֻבַּר פָּרוּר אֶל סִיר, אֲשֶׁר הוּא נוֹקֵשׁ בּוֹ וְהוּא נִשְׁבָּר.

(פרור – מעין כלי)

(*ב) אוֹ מַה יְּחֻבַּר, עָשִׁיר אֶל דָּל.

(ג) עָשִׁיר יְעַוֶּה הוּא יִתְנַוֶּה, וְאִם דַּל יְעַוֶּה הוּא יִתְחַנָּן.

(יתנווה – יתנאה, העשיר)

(ד) אִם תִּכְשַׁר לוֹ יַעֲבֹד בָּדְ, וְאִם תִּכְרַע לֹא יַחְמֹל עָלֶיךָ.

(ה) אִם שַלְּךָ יֵיטִיב דְּבָרָיו עִמָּךְ, וִירֹשֶׁשְׁךָ וְלֹא יִכְאַב לוֹ.

(ו) צֹרֶךְ לוֹ עִמְּךָ וְהָשִׁיעַ לָךְ, וְשׁוֹחֵק לְךָ וְהִבְטִיחֶךָ.

(העשיר, כשהוא צריך אותך הוא מושיע אותך, אך הוא צוחק לך בהבטחותיו)

(ז) עַד אֲשֶׁר תּוֹעִיל יְהָתֵל בָּךְ, פַעֲמַיִם שָׁלֹשׁ יַעֲרִיצֶךָ.

(*ז) וּבְכֵן יִרְאֲךָ לְהִתְעַבֵּר בָּךְ, וּבְרֹאשׁוֹ יָנִיעַ אֵלֶיךָ.

(ח) הִשָּׁמֵר אַל תִּרְהַב מְאֹד, וְאַל תִּדְמֶה בַּחֲסֵירֵי מַדָּע.

(אל תתגאה ואל תהיה חסר דעת)

(ט) קָרֵב נָדִיב הֱיֶה רָחוֹק, וּכְדֵי כֵן יַגִּישֶׁךָ.

(י) אַל תִּתְקָרֵב פֶּן תִּתְרַחֵק, וְאַל תִּתְרַחֵק פֶּן תִּשָּׂנֵא.

(יא) אַל תִּבְטַח לְחֹפֶשׁ עִמּוֹ, וְאַל תַּאֲמִין לְרֹב שִׂיחוֹ.

(אל תאמין בעשיר)

(*יא) כִּי מַרְבִּית שִׂיחוֹ נִסּיוֹן, וְשֹׂחֵק לְךָ וַחֲקָרֶךָ.

(הוא מהתל בך)

(יב) אַכְזָרִי יִתֵּן כֹּשֶׂל וְלֹא יַחְמוֹל, עַל נֶפֶשׁ רַבִּים קוֹשֵׂר קָשֶר.

(יג) הִשָּׁמֵר וֶהְיֵה זָהִיר, וְאַל תִּתְהַלֵּךְ עִם אַנְשֵׁי חָמָס.

(יד) כָּל הַבָּשָׂר יֶאֱהַב מִינוֹ, וְכָל אָדָם אֶת הַדּוֹמֶה לוֹ.

(טו) מִין כָּל בָּשָׂר אֶצְלוֹ, וְאֶל מִינוֹ יְחֻבַּר אָדָם.

(הדגשתי פסוקים אלה כי הם ידועים, ומופיעים גם בתלמוד, אם אינני טועה. הוראתם – דומה נמשך לדומה)

(טז) מַה יְּחֻבַּר זְאֵב אֶל כֶּבֶשׂ, כַּךְ רָשָׁע לַצַּדִיק, וְכֵן עָשִׁיר אֶל אִישׁ נֶאֱצָל.

(יז) מֵאַיִן שָׁלוֹם צָבוּעַ אֶל כָּלֶב, מֵאַיִן שְׁלוֹם עָשִׁיר אֶל רָשׁ.

(כמו שאין שלום בין צבוע וכלב, כך גם לא בין עשיר ועני)

(יח) מַאֲכַל אֲרִי פִּרְאֵי מִדְבָּר, כֵּן מַרְעִית עָשִׁיר דַּלִּים.

(פראי מדבר – חמורי בר, הם מאכל לאריה, והדלים – לעשיר)

(יט) תּוֹעֲבַת גַּאֲוָה עֲנָוָה, וְתוֹעֲבַת עָשִׁיר אֶבְיוֹן.

(כ) עָשִׁיר מוּט נִסְמָךְ מֵרֵעַ, וְדַל נָמוֹט נִדְחָה מֵרֵעַ אֶל רֵעַ.

(כשהעשיר נופל הוא נתמך, ולא כן העני)

(כא) עָשִׁיר מְדַבֵּר וְעוֹזְרָיו רַבִּים, וּדְבָרָיו מְכוֹעֲרִין מְיוּפִּין.

(כב) דַּל נָמוֹט מְדַבֵּר גָּע גָּע יִשֶּׂא, וְדִבֶּר מַשְׂכִּיל וְאֵין לוֹ מָקוֹם.

(בדומה למאמר קהלת – חכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים)

(כג) עָשִׁיר דּוֹבֵר הַכֹּל נִסְכָּתוּ, וְאֶת שִׂכְלוֹ עַד עָב יַגִּיעוּ.

(כשהעשיר מדבר מכבדים אותו)

(כד) דַּל דּוֹבֵר מִי זֶה יֹאמֵרוּ, וְאִם נִתְקַל גַּם הֵם יֶהְדֳּפוּהוּ.

(כשהעני מדבר שואלים – מי זה? והודפים אותו)

(כה) טוֹב הָעֹשֶׂר אִם אֵין עָוֹן, וְרַע הָעוֹנִי עַל פִּי זָדוֹן.

(אבל עושר בלי עוון הוא טוב, ועוני עם זדון הוא רע)

(כו) לֵב אֱנוֹשׁ יְשַׁנֵּא פָנָיו, אִם לְטוֹב וְאִם לְרָע.

(הפנים משתנים לפי הלב, לטוב ולרע)

(כז) עִקְבוֹת לֵב טוֹב פָּנִים אוֹרִים, וְשִׂיג וְשִׂיחַ מַחֲשֶׁבֶת עָמָל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s