מה יתרון לאדם בכל עמלו?

ממשיך בקריאת ספרו של פרופ' שנאן על קהלת, והוא מביא פירוש יפה על פסוק זה בקהלת –

קהלת א׳:ג׳
מַה־יִּתְר֖וֹן לָֽאָדָ֑ם בְּכׇ֨ל־עֲמָל֔וֹ שֶֽׁיַּעֲמֹ֖ל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃

מדרש רבה –
מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם – אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בִּקְשׁוּ חֲכָמִים לִגְנֹז סֵפֶר קֹהֶלֶת מִפְּנֵי שֶׁמָּצְאוּ בוֹ דְּבָרִים מָטִין לְצַד מִינוּת, אָמְרוּ הֲרֵי כָּל חָכְמָתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה שֶׁבָּא לוֹמַר מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ, יָכוֹל אַף בַּעֲמָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה, חָזְרוּ וְאָמְרוּ לֹא אָמַר בְּכָל עָמָל, אֶלָּא בַּעֲמָלוֹ, בַּעֲמָלוֹ אֵינוֹ עָמֵל אֲבָל עָמֵל הוּא בַּעֲמָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה.

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי יִצְחָק בִּקְשׁוּ חֲכָמִים לִגְנֹז סֵפֶר קֹהֶלֶת עַל יְדֵי שֶׁמָּצְאוּ בוֹ דְּבָרִים שֶׁמָּטִין לְצַד מִינוּת, אָמְרוּ כָּל חָכְמָתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה כָּךְ שֶׁאָמַר (קהלת י״א:ט׳): שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵה עֵינֶיךָ, וּמשֶׁה אָמַר (במדבר ט״ו:ל״ט): וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, וּשְׁלֹמֹה אָמַר: וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵה עֵינֶיךָ, הֻתְּרָה הָרְצוּעָה, לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן, כֵּיוָן שֶׁאָמַר: וְדָע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט, אָמְרוּ יָפֶה אָמַר שְׁלֹמֹה.

רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי חִלְפַיי, עֲמָלוֹ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְאוֹצֵר לוֹ לְמַעְלָה מֵהַשֶּׁמֶשׁ.

*

וכן בלקח טוב –
בכל עמלו זהו שאמרו חכמים שפתח בדברי תורה ואמ׳ בכל עמלו אין לו יתרון לפי שהוא תחת השמש אבל העומל בתורה דבר שהוא קודם השמש יש בו יתרון והנאה שנאמר בהתהלכך תנחה אותך וגו׳ בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך. וכן אמ״ר לוי יש הנאה לבריות שמסגלין מצות ומעשים טובים והקב״ה מאיר פניהם כגלגל חמה שנא׳ ואוהביו כצאת השמש בגבורתו לפי שראינו בני אדם מהם רשעים ואוכלים את עולמם בשלוה ומהם צדיקים וכל ימיהם בצער ידענו שיש הנאה לעולם הבא על עמל שעומלין במה שהיה קודם השמש. וכן אמרו ז״ל בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא. ולמה אמר תחת השמש ולא אמר תחת השמים? לפי שהשמש גדול שבמאורות והוא יוצא מן המזרח ובא במערב ומתגלגל בגלגל העליון. כך העולם הזה מתגלגל והולך דור אחר דור וכן הוא אומר אחריו דור הולך ודור בא כדרך שהשמש מתגלגל בתוך הרקיע ולא ישנה תפקידו ולא זה יחוש ולא ישכב (יתעכב).

*

ולפי זה מפרש גם רלב"ג –
מה יתרון לאדם (קהלת א, ג) וגו׳ עד אני קהלת (שם שם, יב)
אמר, להודיע מה שיפול מהספק מצד המחשבה בענין התעסקות האדם בקנין השלמויות, אשר העמל בהם הוא לבקשת המועיל, והם שלמות הקנין וכשרון המעשה, והוא שלמות המדות ושלמות המושכלות, מה הדבר שישאר לאדם שלא יפסד בכל עמלו שיעמול בזה המציאות השפל, אשר כל דבריו הווים נפסדים. ואולם אמר תחת השמש לפי שהמחשבה, אשר חייבה שלא יהיה לאדם יתרון בזה, לא חייבה אותו אלא בקנינים אשר באלו הדברים ההווים הנפסדים. אבל אם היה לאדם קנין בדברים זולתם, לא תחייב זאת המחשבה שיהיו הדברים ההם נפסדים. וכבר יחשב, בתחילת המחשבה, שקנין החכמה יהיה גם כן באלו הדברים ההווים הנפסדים, כי המושכלות לנו הם עצמי הדברים אשר בכאן ומהויותיהם. ולזה חשבו הקודמים שלא תהיה בכאן ידיעה, כמו שזכר הפילוסוף בשני מ״מה שאחר הטבע״. ולזאת הסבה אמר בכאן מצד זאת המחשבה שאין יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש (קהלת א, ג), אבל אם היה לו עמל למעלה מן השמש הנה לא חייב שלא יהיה לו יתרון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s