יש תופעה נפוצה ששמתי לב אליה, שאנשים מעלים פוסטים שיפוטיים ברשתות הקבוצתיות, שאינם מחדשים דבר, אבל שיש עליהם הסכמה גורפת. ומה מטרתם של פוסטים אלה? לעורר תחושת 'עליהום', לעשות 'שיימינג', ליצור התלהמות, ובכך להרוויח מעט תשומת לב ודיבינדים חברתיים.
והנה, חיפשתי פתגם מתאים להתנהגות זו, ולא מצאתי. הדוגמה המתבקשת ביותר פה היא הסקילה הקבוצתית, ידוי האבן, אך לא מצאתי פתגם מוכר המתייחס לתופעה שהזכרתי.
כן מצאתי שתי דוגמאות אחרות –
א.
ויקיפדיה –
זורק אבן למרקוליס הוא פתגם תלמודי שבא לתאר מי שהתכוון לטוב ונמצא עושה רעה.
מרקוריוס (מרקוליס)
מרקוליס הוא הנוסח התנאי לשמו של האל הרומאי מרקוריוס, שעל-פי המשנה, דרך עבודתו הייתה הוספה לערימת האבנים שליד פסלו. זורק אבן למרקוליס הוא מי שראה את פסלו של האליל, והשליך עליו אבן לאות גנאי, מבלי לדעת שבכך הוא למעשה עובד את האליל.
ב.
ויקימילון –
הִשְׁלִיךְ אֶבֶן אַחַר הַנּוֹפֵל –
המשיך לפגוע במי שכבר נפגע. הוסיף לרדוף ולצער את מי שכבר מובס.
מקור –
מן התלמוד כביטוי בתמיהה ”אימא לידחי אבן אחר הנופל“ (בבלי, מסכת קידושין – דף כ, עמוד ב) (וכי) תאמר שנדחה אבן אחר הנופל?.
אלא שהן לא מתאימים בדיוק למה שאני מתאר.
*
לכן אני מציע פתגם חדש –
זָרַק אֶבֶן עִם הַסּוֹקְלִים
שמשמעותו בדיוק זו – השתתף בחגיגת העליהום הקבוצתי.
*
וכמובן, דבר זה נעוץ עמוק בתרבותנו – בדין הסקילה, שכבר בתנ"ך מופיע בצורה מורחבת, כגון בדברי איכה –
איכה ג –
(נב)
צ֥וֹד צָד֛וּנִי כַּצִּפּ֖וֹר אֹיְבַ֥י חִנָּֽם׃
(נג)
צָֽמְת֤וּ בַבּוֹר֙ חַיָּ֔י וַיַּדּוּ־אֶ֖בֶן בִּֽי׃
(נד)
צָֽפוּ־מַ֥יִם עַל־רֹאשִׁ֖י אָמַ֥רְתִּי נִגְזָֽרְתִּי׃
*
לבסוף, מבחינה זו, אנשי הטליבאן לא המציאו דבר.