גלמי ראו עיניך

שיתפתי בפייסבוק משל ידוע של הרמב"ם, וניסיתי לחשוב היכן בתנ"ך מתואר דבר דומה. תחילה אביא את המשל, ואז את הפסוקים שמצאתי.

משל יפה של הרמב"ם מלידת האדם –
והנה נניח במה שהמשלנו בו, שאדם שלם מאוד באפיו הטבעי, נולד, ומתה אמו אחר שהניקתו מספר חודשים. ובודדו גברים בהשלמת גידול הילד הזה באי בודד, עד אשר גדל והשכיל ולמד. והוא לא ראה מעולם אשה, ולא נקבה מנקבות שאר בעלי החיים.
ואז שאל ואמר לאיש מאשר עמו, היאך נמצאנו, ובאיזה אופן נהוינו?
השיבו הנשאל, כי כל אחד ממנו נתהווה בבטן אחד ממיננו כמונו, והיא נקבה בצורת כך וכך, ושהאחד ממנו היה קטן הגוף בתוך הבטן, נע וניזון וגדל לאט, והוא חי, עד שיגיע לגבול מסוים בגודלו, ואז יפתח לו פתח בשיפולי הגוף, יגח ממנו ויצא, ואינו חדל להתפתח אחרי כן עד שיהיה כפי שאתה רואה אותנו.
הרי אותו הולד היתום ישאל בהחלט ויאמר: ואותו האחד ממנו בעת שהיה קטן בבטן, והוא חי נע וגדל, האם היה אוכל ושותה ונושם מפיו ונחיריו ומוציא רעי?
ואז יאמרו לו לאו!
הרי בלי ספק ימהר להכחיש דבר זה, ויביא הוכחה על כל הדברים הללו האמיתיים שהם נמנעים במה שילמד מן המצוי השלם והיציב.
ויאמר: כל אחד ממנו, אם תעצר ממנו הנשימה אפילו מקצת שעה, ימות ויבטלו תנועותיו, והיאך יצטייר שיהא אחד ממנו בתוך כלי אטום המקיפו בתוך הגוף במשך חודשים והוא חי נע?
– ואלו בלע אחד ממנו ציפור, היה אותו הציפור מת מיד בהגיעו לבטן, וכל שכן בבטן התחתון;
– וכל אחד ממנו, אם לא יאכל המזון בפיו וישתה המים, יאבד בלי ספק במשך ימים מעטים, והיאך ישאר האדם חי חודשים ללא אכילה ושתיה?!
– וכל אחד ממנו אם יאכל ולא יוציא רעי, הרי במשך ימים מעטים ימות בתחלואים קשים, והיאך יתקיים זה חודשים בלי שיוציא רעי?
– ואלו ינקב בטן של אחד [קצט] ממנו, ימות אחרי איזה ימים, והיאך אתה חושב כי העובר הזה היה טבורו פתוח?!
– והיאך לא יפתח עיניו ולא יפרוש כפיו ולא יפשוט רגליו, וכל אבריו בריאים אין פגע בהם כפי שאתם מדמים?
ועל דרך זו ימשך לו כל ההיקש, שלא יתכן בשום אופן שהאדם יתהווה בצורה זו.

התבונן נא במשל זה ובחנהו אתה המעיין, ואז תמצא כי זה בדיוק מצבנו עם אריסטו. שאנו ההולכים אחרי משה רבנו ואברהם אבינו עליהם השלום, בדעה שהעולם נתהווה באופן כך וכך, ונעשה כך מכך, ונברא בך אחר כך.
ויבוא אריסטו לסתור דברינו, ולהביא לנו ראיה מטבע המציאות הנחה, השלמה המצויה בפועל, אשר אנחנו מודים לו שהיא אחר תנוחתה ושלמותה אינה דומה למאומה כמה שהייתה בעת ההתהוות, ושהיא נמצאת אחר ההעדר המוחלט.
ואיזו ראיה תתקיים נגדנו מכל מה שהוא אומר?!
מורה נבוכים ב, יז.

*

ואלה הפסוקים שגם כן מתארים את היווצרות הוולד –

תהילים קלט –
טו לֹא נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ. טז גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ ולא [וְלוֹ] אֶחָד בָּהֶם.

ומה באשר לפירושם? כאן מוצאים דברים מפתיעים.

ראשית, הפירוש הפשוט של מצודות –
גלמי – בעוד הייתי גולם אחד בלא חתוך איברים ולא נשלמה עדיין צורתי הנה אז ראו אותה עיניך.

כולם יכתבו – כל המקרים כולם ידועים לך כאלו כתובים לפניך בספר.

ימים יוצרו – אף כי יהיו בימים אשר יוצרו לאחר זמן.

ולו אחד בהם – כי לפניו אחד הוא בכל אלה כי אין לפניו הפרש אם כבר נעשה אם שיהיה לאחר זמן הכל אחד.

כלומר – מתכונת האדם נכתבה וידועה מראש אצל הבורא. ואגב, אולי ניתן למצוא כאן רמז למשל האפלטוני, שהתלמוד שאל אחר-כך, בדבר התינוק היודע את כל התורה. הרי – 'גלמי ראו עיניך'!

ומוסיף אבן עזרא –
גלמי – הוא הגוף הראשון שהיה כמו טפה קטנה והוא מגזרת ויגלום. וכמוהו וחילופיהן בגולם, שאין לו לב רק גוף לבדו.

וטעם ועל ספרך כולם – על איבריו כאילו צורתו כתובה על ספר והיא יוצאה בלא תוספת ובלא מגרעת.

ימים יוצרו – כמו בטרם הרים יולדו (תהלים צ׳:ב׳), מגזרת יצירה.

וטעם ולא אחד בהם – בדרך אל״ף כי על ספרך – כל איבריי ומתכונתם נכתבו באותם הימים שיוצרו, ולא היה אחד מהם נכר ונבדל כי בכח התולדת להיות צורת העין והאוזן והלב בטפה הראשונה ואם אין שם אבר נבדל.

כלומר – 'כאילו צורתו כתובה על ספר'. אני לא מתלהב ללכת בדרכו של הרב זמיר כהן, אבל האם ניתן למצוא כאן תיאור ראשוני של ה-DNA? יתכן!

ולבסוף, פירוש מלבי"ם –
גלמי – מוסיף לאמר כי האדם כפי מה שהורכב מגוף ונפש, הוא העולם הקטן, שכל כחות מעשי בראשית הנמצאים בעולם הגדול כולם התקבצו ובאו באדם, עד שהוא דמות העולם הגדול וצורתו, וכמ״ש הרמב״ם (פע״ג ח״א מס׳ מו״נ),

כלומר – מלבי"ם אכן מפנה למשל ילדות של הרמב"ם, אף כי מפרק אחר, וכאן הוא מעלה רעיון נפוץ במחשבה המיסטית בכל העולם – שהאדם הוא 'עולם קטן', הומניקלוס, ואילו העולם הוא 'אדם גדול'. והוא ממשיך –

ובזה ישגיב המשורר הציור הגדול הזה כאלו האדם היה האנדרטא והציור של כל העולם כולו. שכמו שהבונה פלטין יהיה לפניו ציור הפלטין חדריו ואלמיו מחוקה על הגליון, שבו יביט ויעשה את הפלטין, כן הביט ה׳ על גולם האדם שהוא צורת העולם הגדול כולו, ועשה לפיהו את העולם הגדול,

כלומר – כאן המשך המחשבה המיסטית, לפיה העולם נברא במתכונת האדם, והריהו 'אדם גדול'. והוא ממשיך –

ויאמר במליצתו שהיה לפני הבונה הגדול יתברך ספר אחד שבו כתב כל מה שברא בששת ימי בראשית והוא היה פתוח אז, וגולם האדם הי׳ מנוח לנגדו, וה׳ הביט בשניהם בגולם האדם שבו חקוק תבנית העולם כולו ופרטיו, ובספר שבו נכתב כל אשר פעל בששת ימי המעשה, וראה ששניהם התדמו יחד, שכל הכתוב בספר הבריאה הכל כתוב וחרות בגולם של האדם, וז״ש שבצד אחד גלמי ראו עיניך – ראית בגולם שלי שבו ציירת צורת העולם, ובצד השני ראו עיניך על ספרך כולם יכתבו ימים יוצרו על הספר שבו נכתבו כל הפרטים אשר נעשו בימים יצורו – היינו בששת ימי הבריאה, ואז ראית כי לו אחד בהם – שלו, היינו להגולם, יש לו אחדות והתדמות בהם, היינו עם הימים יוצרו, שכלול בתוכו כל אשר נוצר בימי הבריאה וכל כחות מעשה בראשית.

כלומר – מכאן גם המחשבה, שכל כוחות ופעולות העולם גלומות כבר בראשיתו, מחשבה דטרמיניסטית.

*

ועוד מדרש יפה, מבין רבים, שלא אביא את כולם –

אבות דרבי נתן ל״א –

רבי נחמיה אומר מנין שאדם אחד שקול כנגד כל מעשה בראשית שנא׳ (שם ה) זה ספר תולדות אדם ולהלן הוא אומר (שם ב) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם מה להלן בריאה ועשיה אף כאן בריאה ועשיה מלמד שהראהו הקב״ה כל הדורות שעתידין לצאת ממנו כאילו הם עומדין (ומשחקין) לפניו. וי״א לא הראהו אלא צדיקים בלבד שנא׳ (ישעיהו ד׳:ג׳) כל הכתוב לחיים בירושלים. רבי יהושע בן קרחה אומר הרי הוא אומר (תהילים קל״ט:ט״ז) גלמי ראו עיניך ועל ספרך וגו׳ מלמד שהראהו הקב״ה לאדם הראשון דור דור ודורשיו דור דור ופרנסיו דור דור ומנהיגיו דור דור ונביאיו דור דור וגבוריו דור דור ופושעיו דור דור וחסידיו בדור פלוני עתיד להיות מלך פלוני בדור פלוני עתיד להיות חכם פלוני. ר״א בנו של רבי יוסי הגלילי אומר תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם היתה תורה כתובה ומונחת בחיקו של הקב״ה ואומרת שירה עם מלאכי השרת שנא׳ (משלי ח׳:ל׳) ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום משחקת בתבל ארצו. משלו משל למה הדבר דומה לאחד שנטל את העץ ומבקש לצור צורות הרבה ואין לו מקום לצור ויש לו צער אבל מצייר בארץ והולך ומבדיל הרבה הרבה. אף כך הקב״ה יהא שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים בחכמתו ובתבונתו ברא את כל העולם כולו וברא את השמים ואת הארץ עליונים ותחתונים. ויצר באדם כל מה שברא בעולמו. ברא חורשים בעולם וברא חורשים באדם זה שערות של אדם. ברא חיה רעה בעולם ברא חיה רעה באדם זה (בני מעיו) של אדם. (ברא קורצין בעולם וברא קורצין באדם זה אזניו של אדם). ברא ריח בעולם ברא ריח באדם זה חוטמו של אדם. חמה בעולם חמה באדם זה אורו של אדם. מים סרוחים בעולם מים סרוחים באדם זהו מימי חוטמו של אדם. מים מלוחים בעולם מים מלוחים באדם זהו דמעות של עינים. נחלים בעולם נחלים באדם אלו דמעות חומות בעולם חומות באדם אלו שפתותיו של אדם. דלתות בעולם דלתות באדם זה שיניו של אדם. (רקיעים בעולם רקיעים באדם זה לשונו של אדם). מים מתוקים בעולם מים מתוקים באדם זהו רוקו של אדם. לסתות בעולם לסתות באדם זה לחייו של אדם. מגדלים בעולם מגדלים באדם זה צוארו של אדם. סתידראות בעולם סתידראות באדם זה זרועותיו של אדם.יתידות בעולם יתידות באדם זה אצבעותיו של אדם. מלך בעולם מלך באדם ראשו. (אשכולות בעולם אשכולות באדם דמו). יועצים בעולם יועצים באדם כליותיו. ריחים בעולם ריחים באדם זה קרקבנו של אדם. נימסים בעולם נימסים באדם זה טחולו של אדם. אשפתות בעולם אשפתות באדם זה כריסו של אדם. בורות בעולם בורות באדם זה טיבורו של אדם. מים חיים בעולם מים חיים באדם זה (מי רגליו של אדם חיים בעולם חיים באדם זה) דמו של אדם. עצים בעולם עצים באדם זה עצמותיו של אדם גבעות בעולם גבעות באדם זה עגבותיו של אדם. עלי ומכתשת בעולם עלי ומכתשת באדם זה ארכבותיו של אדם. סוסים בעולם סוסים באדם זה שוקיו של אדם. (מלאך המות בעולם מלאך המות באדם זה עקיביו של אדם). הרים ובקעות בעולם הרים ובקעות באדם עומד דומה להר נופל דומה לבקעה. הא למדת שכל מה שברא הקב״ה בעולמו ברא באדם: