ארח לחברה עם פועלי אוון


עמיתי מ'עובדות לא חשובות בתנ"ך' התייחס היום לפסוקים האלה –

איוב לד –
 ז מִי גֶבֶר כְּאִיּוֹב יִשְׁתֶּה לַּעַג כַּמָּיִם. ח וְאָרַח לְחֶבְרָה עִם פֹּעֲלֵי אָוֶן וְלָלֶכֶת עִם אַנְשֵׁי רֶשַׁע. ט כִּי אָמַר לֹא יִסְכָּן גָּבֶר בִּרְצֹתוֹ עִם אֱלֹהִים. 

אבן עזרא –
לא יסכן גבר – לא יועיל, כמו: הוכח בדבר לא יסכן (איוב ט״ו:ג׳).
ברצותו – כאשר יעשה רצון אלהים.

והוא אמר שכאן מקור הביטוי 'ארח לחברה', וכן גם המקום היחידי בו מופיעה המילה 'חברה', בלי הטייה.
אני חושב שזה מוזר, כי בדיוק ביום שישי כתבתי על תרבות, שמופיעה בהקשר שלילי – 'תרבות אנשים חטאים', ועכשיו גם חברה מופיעה בהקשר שלילי – 'ארח לחברה עם פועלי אוון'. מה שמעלה את השאלה – מה יש לתנ"ך (כביכול) נגד תרבות וחברה?
ואולם, כמובן, יש חברה ויש חברה. יש חברה חיובית ומועילה, ויש חברה שלילית ומשחיתה, והחוכמה היא להבחין בין זו לזו.

בהקשר זה, למשל, אפשר להביא גם את הפסוק –

אָדָם תּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשְׂכֵּל בִּקְהַל רְפָאִים יָנוּחַ.
משלי כא, טז.

רש"י –
תועה מדרך השכל – פורש מן התורה.
בקהל רפאים – עדת גהנם.

צא ולמד – החברה המועילה היא החברה המשכילה.

וכן מופיע עוד בהקשר זה –

אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל לְמַעַן סוּר מִשְּׁאוֹל מָטָּה.
משלי טו, כז.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s