לא תהיה קדשה

בבלוג המאמרים כתבתי מה שכתבתי על כתבת המקום על גילי מוסינזון וסרטי הפורנו שלו, ובעיקר הצגתי את נקודת המבט של ההיגיון הנוצרי והפילוסופי. אבל אולי כדאי להציג גם את נקודת המבט התנ"כית.
במאמר בבלוג שאלתי, מה ההבדל בין סרט פורנו שנעשה בישראל, ובין אחד כזה שנעשה בחו"ל? מהבחינות שם – אין הבדל, אבל מהבחינה התנ"כית – דווקא יש. שכן הפסוק אומר –

לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
דברים כג, יח.

תאמרו יש כאן הפליה לטובת ישראל – ונכון, אבל מה לעשות שתורת ישראל דואגת קודם כל לישראל. ואם תרצו, כך גם היום – מדינת ישראל דואגת קודם כל לתושביה היהודים. (אבל קיימת גם מצוות אהבת הגר, עליה דיברתי כבר מספיק).

*

מבחינת פרטי המצווה הזו – מתוך עיון זריז בוויקיפדיה בלבד – היו שראו בכך רק איסור לזנות פולחנית, ואכן על כך מדבר הפסוק הבא, אך הרמב"ם כותב באופן כללי –

"קודם מתן תורה היה אדם פוגע אישה בשוק, אם רצה הוא והיא, נותן לה שכרה ובועל אותה על אם הדרך והולך לו; וזו היא הנקראת קדשה. משניתנה התורה נאסרה הקדשה, שנאמר "לא תהיה קדשה מבנות ישראל". לפיכך כל הבועל אישה לשם זנות, בלא קידושין, לוקה מן התורה מפני שבעל קדשה".
משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק א, הלכה ד.

*

ובהזדמנות אידרש גם לשאר ענייני זנות, הן במצוות, והן בסיפורים – למשל בסיפור יהודה ותמר.