דרך כוכב מיעקב


עוד לפרשת בלק

בלעם נושא את דבריו המפורסמים על עתיד ישראל –

אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת.
במדבר כד, יז.

והפירוש המקובל והמוכר הוא שכאן מדובר על המשיח, ולכן גם בר כוזיבא נקרא בר כוכבא, כי חשבו שהוא המשיח.
אבל, כדאי לדעת, הפשט כלל לא מחייב זאת, ואכן מצאנו פירוש אחר. כך, רש"י ואבן עזרא, למשל, סברו שזו נבואה על דוד –

רש"י כותב בקצרה –
ומחץ פאתי מואב – זה דָוִד: הַשְכֵב אותם ארצה וימד שני חבלים להמית וגו׳ (שמואל ב ח׳:ב׳).

ואבן עזרא מאריך בהסבר –
אראנו ולא עתה – הקרוב אלי: כי זאת הנבואה על דוד.

ואמר: ולא עתה – כי אחרי ת׳ שנה היה.

אשורנו ולא קרוב – הטעם כפול. והמשל הוא: כוכב ושבט.

דרך כוכב – יש דמות כוכבים דורכים ברקיע, שלא היו בתולדת, ולא נודעו.

וקם שבט – מלכות.

הנכון בעיני: שמלת דרך – שיראה בדרכו, כטעם: הכוכבים ממסלותם (שופטים ה׳:כ׳).

ורבים פירשוהו: על המשיח. וקדמונינו אמרו: שסנחריב בלבל הגוים (משנה ידים ד׳:ד׳), והנה מואב ועמלק ואשור (במדבר כ״ד:י״ז-כ״ב). ועוד, למה השלים: וענו עבר (במדבר כ״ד:כ״ד), רק היה ראוי להיות דרך כוכב בסוף משלו.

וחסירי דעת יחשבו: כי המפרש דרך כוכב על דוד הוא מכחש ביאת המשיח. חלילה חלילה, כי המשיח מבואר באר היטב בנבואת דניאל כאשר פירשתי (ראב״ע דניאל פירוש ראשון ז׳:י״ד), שהזכיר עמידת מלכי יון, וקום החשמונים, ועמידת הבית, ושני המצור, והגלות והישועה, זה אחר זה. ואין צורך לנביא בעולם, עם דברי משה שהוא העיקר: אם יהיה נדחך בקצה השמים {וגו׳} ושב י״י אלהיך את שבותך (דברים ל׳:ג׳-ד׳).

ומחץ פאתי מואב – כן עשה דוד.

וקרקר – כמו: מקרקר קיר (ישעיהו כ״ב:ה׳). והטעם: הורס הקיר, כמו: מסעף (ישעיהו י׳:ל״ג).

בני שת – כמו: בני אדם, כי הוא העיקר, כי נח מבני בניו היה.

ויאמר היצחקי, כי פירושו: על בני עמון ומואב, והטעם כפול. ואמר שהוא מגזרת: וחשופי שת (ישעיהו כ׳:ד׳) רמז לבנות לוט. והוא רחוק בדרך צחוק, כי השת הוא האחור, שהוא כמו היסוד, כמו: כי השתות יהרסון (תהלים י״א:ג׳).

ורבים פירשוהו: כל בני שת – מגזרת: כי השתות, והטעם: כי יהרס המדינות, ואיננו רחוק.

*

כלומר – מבלי להיכנס לכל הדברים, אבן עזרא סובר שנבואה זו נאמרה על דוד, ולא יתכן שנאמרה על המשיח, כי סנחריב בלבל את האומות, וכאן הן נזכרות כמי שיוכרעו, וכן פרטי הדברים מתאימים לדוד. אבל אין זה אומר שאין משיח לישראל, כי הוא נובא בדברי דניאל, לדבריו, והגאולה נובאה בתורה עצמה, על ידי משה.
מה שמפתיע הוא שאבן עזרא מזכיר רק את הנבואה בדניאל, ולא את כל שורת המקומות בנביאים שבהם נראה שמוזכר המשיח, שלעיתים הוא מכונה צמח, לעיתים נצר, ולעיתים פשוט דוד. האם יש כאן רמז ממסורת רמזיו? איני יודע, וגם איני טוען זאת, ובכל זאת העניין מוזר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s