רכילות

קורא בספר 'תולדות האנושות – היסטוריה מאוירת', שהוא עיבוד לספרו הפופולרי 'קיצור תולדות האנושות', ושם מופיע הרעיון שבתמונה המצורפת.
בקצרה, הררי אומר שהיתרון האנושי נעוץ בשיתוף הפעולה בין בני אדם, והוא תוצאה של השפה. ולפי תיאוריה אחת, הכישור הלשוני הבולט ביותר שהוביל לשיתוף פעולה ולהתפתחות החברה, היא הרכילות.
כלומר, מכאן יוצא שהרכילות דווקא מקדמת את החברה. ואכן, עד היום אנשים נמשכים מאוד לרכילות, ולא מצליחים להימנע ממנה, גם אם הם רוצים. ובאמת מידע חברתי – שם אחר לרכילות – הוא מועיל מאוד, ויכול לסייע בחיים הרבה.
לעומת זאת, מצוות התורה, כידוע, היא להימנע מרכילות –

לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ
ויקרא יט, טז.

הכיצד?
אין לי תשובה טובה לכך. אבל כדאי אולי שנתחיל להבחין בין רכילות טובה לרכילות רעה.
רכילות טובה היא, כאמור, מידע חברתי על הסביבה הקרובה והרחוקה, שהוא מועיל לחיים. גם החפץ חיים, בספרו 'שמירת הלשון', אומר שמידע שהוא 'לתועלת' – זה המינוח שלו – אפשר ואף רצוי להעביר.
אבל רכילות רעה היא פשוט לשון הרע, השמצה, הוצאת דיבה, שבאה מתוך רוע, ולא כדי להועיל, אלא כדי להזיק – וממנה כדאי להימנע.