אדם לעמל יולד

עמיתי מ'עובדות לא חשובות בתנ"ך' התייחס היום לפסוק זה, שנקרא היום בפרויקט 929, על כן אביאו גם אני –

כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף.
איוב ה, ז.

זה פסוק מפורסם מאוד, ובדרך כלל מבינים אותו כביטוי נוסף לפסוק 'בזעת אפך תאכל לחם', כלומר כמדבר על עבודה. ואולם, זו רק אחת הפרשנויות לפסוק, ופרשנות אחרת מבינה 'עמל' במובן 'עמל ואוון', כלומר – האדם נולד לחטוא.
ובני רשף הם מלאכים או שדים, שהרי רשף הוא דמות שדית-מלאכית מוכרת, אך גם כאן היה מי שפירשו כרשפי-אש, להבה.

עמל במובן חטא מובא בשני פירושים אלה, למשל –

רש"י –
כי אדם לעמל יולד – כי אי אפשר שלא יחטא ויקבל עמל בחטאו לקבל פורענותו ואינו כבני רשף שהם מלאכי׳ ורוחות שהם יגביהו עוף ואינם מן התחתוני׳ (יגביהו לעוף ולהיות מן התחתונים) לשלוט בם שטן ויצה״ר.

רשף – כמו רשפי קשת (תהלים ע״ו:ד׳) כשהחץ מעופפת נקרא רשפי לשון עוף.

ר"י קרא –
כי אדם לעמל יולד – כי זה לשון אלא הוא, וכאילו אומר: עמל ואון שאתה רואה שהבריות עושים לבנים, ואין מושיע, לא על חנם, אלא אדם לעמל יולד – פתרונו: אביהם פעל עמל זה, שנפרעים מבניו. ומסורת זה תפוש בידך, בכל מקום שתראה עמל ואון, פתרונו: עון ופשע, כמו: לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל (במדבר כ״ג:כ״א), וכן: למה תראני עמל ואון – פתרונו: עון ופשע, תביט (חבקוק א׳:ג׳) דחבקוק, וכן: הרה עמל וילד און (איוב ט״ו:ל״ה). וכן פשר דבר: לעמל יולד – אדם שנולד לחטוא, לעשות חטא, לפי שיצר הרע שולט בו, הוא שחטא, ובעון זה בניו לוקים.

ובני רשף יגביהו עוף – פתרונו: ואפילו השידים שמגביהים לעוף מעל הארץ מזומנים לעשות שליחותו של הקב״ה, וליפרע מזרעו. וכן מצינו: שבזמן שהבריות חוטאין, בריות הללו מזומנים לעשות שליחותו של הקב״ה וליפרע מהם, דכתיב: מזי רעב ולחומי רשף וקטב מרירי ושן בהמות אשלח בם (דברים ל״ב:כ״ד).

ועמל במובן עבודה מופיע בשני פירושים אלה, למשל –

מלבי"ם –
כי אדם לעמל יולד – שהאדם נולד לעמול ביגיע כפיו, ובעמלו יביא לחמו, והעושה עושר שלא בעמל וביגיע כפים הוא עמל ואון ולא יצמיח ולא יתקיים ביד בניו, סוף דבר שעקר הצלחת האדם תלוי בהשתדלותו ובעמלו ויגיע כפו, ולא כדברך שאמרת שהצלחת האדם נגזר מבני רשף שהם כתות הכוכבים שהם שולחים ניצוציהם והשפעותיהם למטה ופועלים בעולם השפל על כל מעשה בני האדם, כי בני רשף יגביהו עוף, שהכחות הרוחניות השמיימיות הנוזלות ממשטרי הכוכבים, בני רשף אלה יגביהו עוף למעלה, שמעופם גבוה ומרומם מן העולם השפל ואין בכחם לפעול על העולם השפל להרע או להיטיב:

מצודות –
כי אדם – הלא האדם נברא להיות עמל על טרפו לא לקחת מזולתו דבר אשר לא עמל בו.

ובני רשף – וכאשר ניצוצי רשפי אש הוחק טבעם להגביה עצמם לעוף למעלה כן משפט האדם לעמול על טרפו וזה האויל לא כן עשה לזה יקבל גמולו משלם.