משל החזירים בברית החדשה

משל החזירים בברית החדשה
בשלושה מקומות לפחות, לפי מה שראיתי, מוזכרים החזירים בברית החדשה, ושניים מתוכם משלים.
המקרה השלישי הוא סיפור על ישוע, ששולח קבוצת שדים לתוך עדר חזירים, שקופצים אל מותם מהצוק – מקרה שלא אתעכב עליו. ורק נראה מכאן בכל זאת גידלו חזירים בארץ ישראל בזמן ההוא, למרות האיסור החמור על אכילת חזיר.
והנה שני המשלים.
הראשון הוא דברי ישוע עצמו –

"אַל תִּתְּנוּ אֶת הַקֺּדֶשׁ לַכְּלָבִים וְאַל תַּשְׁלִיכוּ פְּנִינֵיכֶם לִפְנֵי הַחֲזִירִים, פֶּן יִרְמְסוּ אוֹתָם בְּרַגְלֵיהֶם וְיִפְנוּ וְיִטְרְפוּ אֶתְכֶם."
מתי ז, ו.

זה משל יפה, המורה על הסתרה של הקודש ושל כל מה שחשוב. לא הכול צריך להיות גלוי לכל. יש ערך להסתרה ולצניעות. כמו שנכתב במשלי (וכן בעוד כתובים) –

חֲכָמִים יִצְפְּנוּ דָעַת וּפִי אֱוִיל מְחִתָּה קְרֹבָה.
משלי י, יד.

ואילו המשל השני הוא קצר, אך אביא את כל הקשרו, למרות אריכות הדברים, והוא מופיע בפסוק האחרון –

פטרוס ב, ב –
מורי שקר
א ‮¹אֲבָל גַּם ‮²נְבִיאֵי שֶׁקֶר הָיוּ בָּעָם, כְּשֵׁם שֶׁגַּם בֵּינֵיכֶם יִהְיוּ מוֹרֵי שֶׁקֶר. הַלָּלוּ ‮³יַכְנִיסוּ בַּחֲשַׁאי תּוֹרוֹת הַרְסָנִיּוֹת וְיִכְפְּרוּ בָּאָדוֹן אֲשֶׁר ‮⁴קָנָה אוֹתָם, וְיָבִיאוּ עַל עַצְמָם ‮⁵אָבְדָן פִּתְאוֹם. ב רַבִּים יֵלְכוּ אַחֲרֵי תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם, וּבִגְלָלָם ‮¹תְּגֻדַּף דֶּרֶךְ הָאֱמֶת. ג וּבְתַאֲוָתָם לַבֶּצַע ‮¹יְדַבְּרוּ כָּזָב ‮²וְיִסְחֲרוּ בָּכֶם; וְאָמְנָם לֹא יִתְעַכֵּב מִשְׁפָּטָם שֶׁנֶּחֱרָץ מִקֶּדֶם, וְאָבְדָנָם לֹא יָנוּם. ד הֵן אֱלֹהִים לֹא חָס עַל ‮¹הַמַּלְאָכִים הַחוֹטְאִים, אֶלָּא הוֹרִידָם אֶל תַּחְתִּיּוֹת אֶרֶץ וּנְתָנָם בְּכַבְלֵי אֺפֶל ‮²לְשָׁמְרָם לְמִשְׁפָּט.

כאן המיתוס הנוצרי על המלאכים המורדים באלוהים, בראשות השטן.

ה וְגַם עַל הָעוֹלָם הַקָּדוּם לֹא חָס, אֲבָל בַּהֲבִיאוֹ ‮¹מַבּוּל עַל עוֹלָם שֶׁל רְשָׁעִים שָׁמַר אֶת נֺחַ, מַטִּיף הַצֶּדֶק, וְהַשִּׁבְעָה אֲשֶׁר עִמּוֹ. ו אֶת הֶעָרִים ‮¹סְדוֹם וַעֲמֺרָה שָׂרַף לְאֵפֶר לְאַחַר שֶׁדָּן אוֹתָן לְמַהְפֵּכָה, בְּשִׂימוֹ אוֹתָן לְדֻגְמָה לָעֲתִידִים לַעֲשׂוֹת רִשְׁעָה, ז וְהִצִּיל אֶת ‮¹לוֹט הַצַּדִּיק, אֲשֶׁר נִדְכְּאָה נַפְשׁוֹ בִּגְלַל הִתְנַהֲגוּת הָרְשָׁעִים שְׁטוּפֵי זִמָּה;

אצל הנוצרים לוט צדיק, ואילו אצל היהודים בדרך-כלל אינו מתואר ככזה.

ח כִּי הַצַּדִּיק הַזֶּה, אֲשֶׁר בְּשִׁבְתּוֹ בְּקִרְבָּם רָאָה וְשָׁמַע אֶת הַנַּעֲשֶׂה, הִתְעַנָּה יוֹם יוֹם בְּנַפְשׁוֹ הַיְּשָׁרָה עַל מַעֲשֵׂי רִשְׁעָתָם. ט אָכֵן יוֹדֵעַ יהוה לְהַצִּיל אֶת חֲסִידָיו ‮¹מִנִּסָּיוֹן, וְעִם זֺאת לִשְׁמֹר אֶת הָרְשָׁעִים ‮²לְיוֹם הַדִּין ‮³כְּדֵי לְהַעֲנִישָׁם, י בְּיִחוּד אֶת ‮¹הַהוֹלְכִים אַחַר הַבָּשָׂר בְּתַאֲוַת טֻמְאָה וּבוֹזִים אֶת הַסַּמְכוּת הָעֶלְיוֹנָה.

הסמכות העליונה – יש ארצית, ויש גם שמיימית.

חֲצוּפִים הֵם, הוֹלְכִים בִּשְׁרִירוּת לִבָּם וְאֵינָם נִרְתָּעִים מִלְּחָרֵף אֶת נוֹשְׂאֵי הַמִּשְׂרוֹת הַנִּכְבָּדוֹת, יא אֲשֶׁר אַף הַמַּלְאָכִים, הַגְּדוֹלִים מֵהֶם בְּעָצְמָה וְכֺחַ, אֵינָם מְבִיאִים עֲלֵיהֶם קִטְרוּג שֶׁל גִּדּוּף לִפְנֵי יהוה. יב אַךְ הַלָּלוּ דּוֹמִים לְחַיּוֹת חַסְרוֹת תְּבוּנָה, שֶׁבְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע נוֹלָדוֹת כְּדֵי לְהִלָּכֵד וּלְהִשָּׁמֵד. הֵם מְחָרְפִים מָה שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים, וּכְמוֹ שֶׁהֵן נִשְׁמָדוֹת גַּם הֵם יִשָּׁמְדוּ, יג וּבָזֶה יִסְבְּלוּ אֶת גְּמוּל עַוְלָתָם. אֶת ‮¹הַהוֹלְלוּת בַּיּוֹם חוֹשְׁבִים הֵם לְתַעֲנוּג; כִּתְמֵי טֻמְאָה וּמוּמִים הֵם, ‮²הַסּוֹעֲדִים עִמָּכֶם וּמוֹצְאִים הֲנָאָה בְּתַרְמִיתָם.

הסועדים עמכם – כאן הוא מדבר על אנשים שהם חלק מהקהילה הנוצרית.

יד עֵינַיִם לָהֶם מְלֵאוֹת ‮¹נִאוּפִים וְאֵינָן מַרְפּוֹת מִן הַחֵטְא. הֵם לוֹכְדִים נְפָשׁוֹת ‮²בִּלְתִּי יַצִּיבוֹת; לִבָּם מֻרְגָּל בְּחַמְדָנוּת; אָכֵן בָּנִים אֲרוּרִים. טו בְּעָזְבָם אֶת דֶּרֶךְ הַיָּשָׁר תָּעוּ וְהָלְכוּ בְּדֶרֶךְ ‮¹בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר אֲשֶׁר אָהַב אֶת ‮²שְׂכַר הָרֶשַׁע, טז וְהוּכַח עַל עַוְלָתוֹ: ‮¹אָתוֹן אִלֶּמֶת דִּבְּרָה בְּקוֹל אָדָם וְעָצְרָה אֶת אִוֶּלֶת הַנָּבִיא. יז בְּאֵרוֹת בְּלִי מַיִם הֵם, ‮¹עֲנָנִים נִדָּפִים בִּסְעָרָה, אֲשֶׁר אֲפֵלַת חֺשֶׁךְ שְׁמוּרָה לָהֶם. יח בְּדַבְּרָם גְּדוֹלוֹת, דְּבָרִים שֶׁאֵינָם אֶלָּא הֶבֶל, הֵם לוֹכְדִים בְּתַאֲווֹת בְּשָׂרִים וּבְמַעֲשֵׂי זִמָּה אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר אַךְ ‮¹נִמְלְטוּ מִידֵי הַהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַתָּעוּת. יט הֵם מַבְטִיחִים לָהֶם חֺפֶשׁ בְּשָׁעָה שֶׁהֵם עַצְמָם עֲבָדִים לְכָל אֲשֶׁר מַשְׁחִית; הֲרֵי לְמָה שֶׁאָדָם נִכְנָע, ‮¹לָזֶה הוּא מִשְׁתַּעְבֵּד.

ועתה הוא מדבר על אלו שזכו לישועה, אך חזרו לדרך החטא –

כ הֲלֹא אִם אַחֲרֵי ‮¹שֶׁנִּמְלְטוּ מִטֻּמְאוֹת הָעוֹלָם בִּידִיעָתָם אֶת ‮²אֲדוֹנֵנוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, שׁוּב נִסְתַּבְּכוּ בָּהֶן וְנֻצְּחוּ, כִּי אָז ‮³מַצָּבָם הָאַחֲרוֹן גָּרוּעַ מִן הָרִאשׁוֹן. כא מוּטָב הָיָה לָהֶם שֶׁלֹּא לָדַעַת אֶת דֶּרֶךְ הַצְּדָקָה מֵאֲשֶׁר לָדַעַת אוֹתָהּ ‮¹וְלָסוּר מִן הַמִּצְוָה הַקְּדוֹשָׁה הַמְּסוּרָה לָהֶם.

ועתה הפתגם –

כב הִתְקַיֵּם בָּהֶם הַמָּשָׁל הָאֲמִתִּי: ‮¹"הַכֶּלֶב שָׁב עַל־קֵאוֹ‮¹ ", וְגַם "הַחֲזִיר עוֹלֶה מִן הָרַחֲצָה לְהִתְגּוֹלֵל בָּרֶפֶשׁ".

חלקו הראשון ממשלי –

כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ.
משלי כו, יא.

השני – מקורי לכאן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s