יחס הברית החדשה לילדים

יחס הברית החדשה לילדים

יחס הברית החדשה לילדים הוא מורכב, וכולל שני חלקים. מצד אחד המלצה להיות כילדים באמונה, ומצד שני המלצה לא להיות כילדים בהבנה.
החלק הראשון מקביל למה שמכונה בתנ"ך תום, או תמימות, כמו שנאמר לאברהם –

וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים וַיֵּרָא יְהוָה אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים.
בראשית יז, א.

או כפי שנאמר על נוח –

אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ.
בראשית ו, ט.

ועל איוב –

אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע.
איוב א, א.

ואילו החלק השני הוא החוכמה, שהיפוכה הוא הפתי, כפי שמובא למשל בפסוק הידוע –

פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ.
משלי יד, טו.

*

והנה ההמלצה להיות תמימים כילדים באמונה –

מתי יח –
הגדול במלכות השמים
א אוֹתָהּ שָׁעָה נִגְּשׁוּ הַתַּלְמִידִים אֶל יֵשׁוּעַ וְשָׁאֲלוּ: "מִי הוּא ‮¹הַגָּדוֹל בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם?" ב יֵשׁוּעַ קָרָא אֵלָיו ‮¹יֶלֶד, הֶעֱמִידוֹ בֵּינֵיהֶם ג וְאָמַר: "אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם לֹא תָּשׁוּבוּ וְתִהְיוּ ‮¹כִּילָדִים לֹא ‮²תִּכָּנְסוּ לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם. ד לָכֵן מִי שֶׁיַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ לִהְיוֹת כַּיֶּלֶד הַזֶּה הוּא ‮¹הַגָּדוֹל בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם. ה כָּל הַמְקַבֵּל יֶלֶד אֶחָד כָּזֶה בִּשְׁמִי, ‮¹אוֹתִי הוּא מְקַבֵּל."

וכן כאן –

מתי יט –
ישוע מקבל את הילדים
יג אָז הֵבִיאוּ אֵלָיו ‮¹יְלָדִים כְּדֵי שֶׁיִּסְמֺךְ יָדָיו עֲלֵיהֶם ‮²וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם, אֶלָּא שֶׁהַתַּלְמִידִים ‮³גָּעֲרוּ בָּהֶם. יד אַךְ יֵשׁוּעַ אָמַר: "הַנִּיחוּ ‮¹לַיְלָדִים לָבוֹא אֵלַי וְאַל תִּמְנְעוּ בַּעֲדָם, כִּי לְכָאֵלֶּה ‮²מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם." טו הוּא ‮¹סָמַךְ יָדָיו עֲלֵיהֶם וְאַחֲרֵי כֵן הָלַךְ מִשָּׁם.

והנה ההבחנה –

קורינתים א, יד, כ –
אַחַי, אַל תִּהְיוּ יְלָדִים בַּחֲשִׁיבָה; ‮¹הֱיוּ יְלָדִים בְּעִנְיְנֵי רִשְׁעוּת, אַךְ בַּחֲשִׁיבָה הֱיוּ מְבֻגָּרִים.

וכך הוא גם בנאום הגדול על האהבה –

קורינתים א, יג –
ח הָאַהֲבָה לֹא תִּמּוֹט לְעוֹלָם, אַךְ נְבוּאוֹת תִּבָּטַלְנָה, לְשׁוֹנוֹת תֶּחְדַּלְנָה, דַּעַת תִּבָּטֵל; ט כִּי ‮¹חֶלְקִית הִיא יְדִיעָתֵנוּ וּבְאֺרַח חֶלְקִי מִתְנַבְּאִים אָנוּ, י אַךְ בְּבוֹא הַמֻּשְׁלָם יְבֻטַּל הַחֶלְקִי. יא בֶּהֱיוֹתִי יֶלֶד דִּבַּרְתִּי כְּיֶלֶד, הֵבַנְתִּי כְּיֶלֶד, חָשַׁבְתִּי כְּיֶלֶד. כְּשֶׁהָיִיתִי לְאִישׁ שַׂמְתִּי קֵץ לְדִבְרֵי הַיַּלְדוּת. יב עַכְשָׁו רוֹאִים אָנוּ ‮¹בְּמַרְאָה, בִּמְעֻרְפָּל, אֲבָל אָז – ‮²פָּנִים אֶל פָּנִים. עַכְשָׁו יְדִיעָתִי חֶלְקִית, אֲבָל אָז ‮³אַכִּיר כְּדֶרֶךְ שֶׁגַּם אֲנִי מֻכָּר.

וכן הוא אומר –

שֶׁכֵּן ‮¹בְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה פִּקְחִים בְּדוֹרָם יוֹתֵר ‮²מִבְּנֵי הָאוֹר.
לוקס טז, ח.

*

מצד שני, התנ"ך ממעט להתייחס לילדות כערך, ואם הוא כבר מתייחס הרי שזו התייחסות מבטלת, כגון –

וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ כִּי הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת הָבֶל.
קהלת יא, י.

וזה אגב גם נוגד לחלוטין את תורתו של פרויד, המתבססת על הילדות. אך על כך כבר כתבתי בעבר.