אכן חציר העם

דבר קטן ששמתי לב אליו –
תומר פרסיקו מעלה פוסט פוליטי או דתי – מאות תגובות, שעל טיבן אעמוד בפוסט אחר.
אבל אתמול הוא שיתף ביקורת שמישהו כתב על ספרו – אפס תגובות, שום דבר.
אכן, לכל אחד יש דעה על דברים שעל סדר היום, לרוב מתוך הפוזיציה שלו, אבל להעמיק בדברים ולחקור את היסודות – לזה לאף אחד אין כוח.
וזה לא רק אצל פרסיקו. ניכר חוסר עניין כולל בספרי העיון, אף על פי שכן יש דיון פה ושם. גם הבלוג שלי, שעסק בספרי עיון, גרר מעט מאוד דיון.
וזה הזכיר לי את הפסוקים הידועים מחזון ההסמכה של ישעיה השני, מילים שצוטטו גם בשירו של ביאליק –

ישעיה מ –
(ו) קוֹל אֹמֵר קְרָא וְאָמַר מָה אֶקְרָא כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה.

(ז) יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ כִּי רוּחַ יְהוָה נָשְׁבָה בּוֹ אָכֵן חָצִיר הָעָם.

כלומר, דיבורו של העם אינו בעל חשיבות רבה, שכן, כפי שישעיה ממשיך –

(ח) יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם.

וכן אומר פסוק ידוע –

רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת יְהוָה הִיא תָקוּם.
משלי יט, כא.

וכן אומרים עוד פסוקים ידועים, ומצוטטים הרבה, של ישעיה –

ישעיה נה –
. ח כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם יְהוָה. ט כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם. 

אבל אולי אני מגזים. כן יש דיונים פורים מאוד בפייסבוק. ורק חרה לי שאין דיון מעמיק סביב הספר.