על הביקורת הספרותית

מאמר חדש של ויזן, שקוטל פחות או יותר את כל שטח הספרות בישראל – מבקרים, סדנאות כתיבה, כתבי עת וכו'. והוא מזכיר שמות.
כבר כתבתי בעבר על קטילות ספרותיות – ראו בבלוג השני שלי, המאמר 'על הקטילה', אך כדאי להתייחס לזה גם כאן.
כללית, ביקורת ספרות היא תורה שלמה. אך עדיין זה לא אומר שאי אפשר למצוא עצה לה בתנ"ך. ואכן, עצה כזו קיימת – שמירת הלשון, שדיברתי עליה לא מזמן, הכוללת איסור רכילות, לשון הרע והוצאת דיבה.
מה יותר מתאים מתחום הספרות, שאמנותו הלשון, להיות הראשון שמיישם כללים אלה. ואולי אם יעשה כך, גם יחזור אליו הערך הסגולי לו ויזן כל-כך מייחל.
הנה פסוק אחד במשלי שמדבר על כך –

מְכַסֶּה שִׂנְאָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל.
משלי י, יח.

רבנו יונה –
מכסה שנאה שפתי שקר וגו׳ – שפתי שקר הם כסוי השנאה וכן למכסה עתיק (ישעיהו כ״ג:י״ח) ומכסך תולעה (ישעיהו י״ד:י״א) ובא לגנות מדת המכסים שנאתם, גם הנביא ע״ה אמר עליהם בפיו שלום את רעהו וגו׳ (ירמיהו ט׳:ז׳).

– כלומר, כאן מדובר על עדת החנפנים, זו שוויזן כל-כך מתרעם עליה, בעוד הוא אמנם לא נמנה עליה, כי אין הוא מסתיר את דבריו. אבל רבנו יונה ממשיך –

ומוציא דבה הוא כסיל – בא לגנות המוציאים כל רוחם בפיהם ואם יבעון או יחשבון דבה על שונאם יוציאו את דבתו רעה. וחבר הענין הזה אל הענין מכסה השנאה פן תאמר כי טוב שיגלה האדם את כל אשר בלבבו על חברו השנאה והדבה על כן גנה את מוציא הדבה, והנה הראוי על השונא להודיע מחשבת השנאה ולא מחשבת הדבה וכבר נתבארה בתורה העצה היעוצה על מחשבת השנאה וידיעת החטא, והדבה בחברו, שנאמר: לא תשנא את אחיך וגו׳ (ויקרא י״ט:י״ז) פירוש: לא תשא עליו חטא בהוכיחך אותו להוכיחו ברבים ולהלבין פניו אך בינך ובינו.

– וכאן נראה שהדברים מכוונים אל הביקורת הקוטלת עצמה, שאף היא לא טובה, אלא יש להוכיח בדברי נועם ובדברים בונים.

עד כאן העצה התנ"כית. אך נראה שהיום אין דורש לה, לא מחברי הכת הראשונה ולא מחברי הכת השנייה. וכך הגענו לאן שהגענו.


*

ובעניין הספרות עצמה, נזכרתי בדבריו של הרב קוק –

"אי אפשר לספרות הישראלית שתצליח בלי התקדשות הנשמות של הסופרים.

כל סופר שאינו עמל לטהר את מידותיו, לזכך את מעשיו ואת רעיונותיו, עד שיהיה עולמו הפנימי מלא באור וטוב, לא יוכל להקרא בשם 'סופר' באמת.

הספרות צריכה להחצין את הפנימיות ולצורך כך צריכה הפנימיות להבנות.

אם חפצים אנו להחיות את הספרות הישראלית המקורית, עלינו לבוא מן הקדושה אל הספרות".
(אורות, אורות התחיה, פרק לז)

אבל כמובן שהיום דברים אלה לא מקובלים, ולפעמים אף היפוכם הוא המקובל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s