אהבתי אתכם

מחשבה, קצת בעייתית, שעלתה אצלי אתמול, שכתבתי אך לא פרסמתי. אביא אותה כאן (באופן חלקי) –

עד כה נהרגו מטילי החמס ארבעה אזרחים – שניים ערבים, אב ובתו, עובדת זרה הודית אחת, וזקן ערירי יהודי אחד (בינתיים נוספו עוד שני עובדים זרים). אם נאמר רגע את הדברים כהווייתם, בלי כיבוס – אלה אנשים שלחברה הישראלית לא אכפת מהם, או – הם לא חלק מרכזי מהמרקם החברתי בישראל.
והרי זה פלא שאף אזרח יהודי מהשורה, מה שאנחנו קוראים 'אחד משלנו', לא נהרג בהפצצות המסיביות האלה. כיצד נסביר זאת?
ההסבר הראשון הוא ההסבר הנטורליסטי – כנראה 'כיפת ברזל' עושה עבודה טובה. כל הכבוד לצה"ל ולעמיר פרץ.
אבל יש גם הסבר מיסטי – כנראה אלוהים בכל-זאת אוהב את עם ישראל ומגן עליו, למרות כל מה שהוא עושה בעזה.
גם במלחמת המפרץ נחתו כאן עשרות טילי סקאד, אך באופן פלא איש לא נפגע, למעט אזרח אחד שמת מהתקף לב, עד כמה שאני זוכר. אבל במלחמת המפרץ ישראל לא הייתה צד בלחימה, אלא ארה"ב ניהלה את המערכה.

עד כאן ממה שכתבתי.
ומה אנו למדים מכאן? שאלוהי ישראל אוהב את ישראל. אבל מלאכי כבר אמר את זה, ובצורה יפה יותר –

מלאכי א
(א) מַשָּׂא דְבַר יְהוָה אֶל יִשְׂרָאֵל בְּיַד מַלְאָכִי.

(ב) אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְהוָה וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם יְהוָה וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב.
(במה אהבתנו – במה באה לידי ביטוי אהבתך. ללמדנו, גם ביחסים אישיים, שאהבה אינה רק רגש שמצהירים עליו, אלא צריכה לבוא לידי ביטוי גם במעשים)

(ג) וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי וָאָשִׂים אֶת הָרָיו שְׁמָמָה וְאֶת נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר.
(ארצו שממה, מדבריות)

(ד) כִּי תֹאמַר אֱדוֹם רֻשַּׁשְׁנוּ וְנָשׁוּב וְנִבְנֶה חֳרָבוֹת כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרוֹס וְקָרְאוּ לָהֶם גְּבוּל רִשְׁעָה וְהָעָם אֲשֶׁר זָעַם יְהוָה עַד עוֹלָם.
(אדום מזוהה עם עשיו. רוששנו – נחרבנו)

(ה) וְעֵינֵיכֶם תִּרְאֶינָה וְאַתֶּם תֹּאמְרוּ יִגְדַּל יְהוָה מֵעַל לִגְבוּל יִשְׂרָאֵל.
(לפי חלק מהפרשים מדובר כאן על נבואה לאחרית הימים)

*

ואגב פסוקים אלה – מכאן ברור שאלוהים לא רק אוהב, כדעת הנוצרים, אלא שהוא בהחלט מסוגל גם לשנאה, את אויביו.
ולמעשה, פסוקים ב-ג אכן מופיעים בברית החדשה, ברומים ט, והם באים בהקשר של תיאולוגיית החלופה, כך שלפי הדברים המובאים שם, ישראל מזוהים עם עשיו, ואילו הנוצרים מזוהים עם יעקב, שהרי הבחירה היא לפי הרוח.
אבל זהו היפוך-יוצרות שלא יצלח. כי ראשית, אנו רואים שאלוהים אכן עם ישראל. זה בולט מעצם שיבת ציון וניכר בכל מלחמות ישראל (גם מלחמת יום כיפור, ובוודאי מלחמת ששת הימים). ושנית, שם הדברים באים בצירוף הרעיון המרכזי אצל שאול השליח, כי לא המעשים חשובים, אלא האמונה. ובכן, זה רעיון יפה, אך לפי מה שפירשתי קודם – פסוקים אלה דווקא מורים על היפוכו. הווה אומר – לא (רק) האהבה חשובה, אלא גם כיצד היא באה לידי ביטוי.

הוספה – שתי הערות –

א. לא דייקתי, וכן יש כמה הרוגים ישראלים.

ב. היום ינון מגל אמר בדיוק את זה – ניצחנו, כי יש רק 5-6 הרוגים ישראלים. מיד התרעמו עליו, כמובן. יש דברים שאסור לומר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s