למשפחותם לבית אבותם

לפרשת במדבר
אין הרבה מה לומר על פרשה זו, מפקד שמות, השייך למקור הכוהני.
ובכל אופן אזכיר שוב דבר שכבר כתבתי פעם על הביטוי 'למשפחותם לבית אבותם', המופיע בפרשה כמה פעמים, כמו בפסוק הזה –

וְאֵת כָּל הָעֵדָה הִקְהִילוּ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְגֻלְגְּלֹתָם.
במדבר א, יח.

דבר ראשון – מכאן רואים שהמבנה החברתי הבסיסי בזמן ההוא בישראל היה המשפחה. אבל אם חושבים על זה, כך זה בעצם עד ימינו. אנחנו אומנם חיים במדינה, אבל בעצם התא המשפחתי בה דומיננטי מאוד. רואים את זה עוד יותר בחמולות במגזר הערבי, אבל גם המגזר היהודי בעצם בנוי מחמולות כאלה. ויש לדבר השפעה עמוקה על ניהול המדינה, למשל בתופעות של פרוטקציה ונפוטיזם.

דבר שני – שנכתב לבית אבותם, ולא אימותיהם, כי בתקופה זו האב עמד בראש המשפחה, וכל היוחסין עברו דרך האבות. אנו רואים זאת גם באילנות היוחסין הרבות בתנ"ך. רק בתקופת חז"ל הם שינו מציאות זו, כך שהיהדות תעבור דרך האם, וסיבותיהם עימהם. הסבר אחד לכך הוא, שזהות האם היא ודאית, ואילו זהות האב לא.

ועכשיו ראיתי שכבר כתבתי על עניין זה גם כאן בעבר.