שומרי החומות


שם המבצע בעזה – שומר החומות.
ובדיוק אתמול עבר מצעד-דגלים נחמד מתחת לביתי, מצעד שכונתי של ילדי בית ספר, לא משהו פרובוקטיבי, ובראשו נסע רכב שהשמיע מוזיקה בקולי-קולות, משירי ירושלים. והנה, השיר הראשון שהגיע לאוזניי הוא השיר 'שומר החומות' הידוע, ואני מודה שהתרגשתי לשמוע אותו. יש בו משהו מהציונות הישנה והטובה עליה התחנכתי, וגם מהתגשמות נבואות התנ"ך. הנה המילים –

שומר החומות
להקת פיקוד מרכז
מילים: דן אלמגור
לחן: בני נגרי

אני עומד על החומה
עומד בגשם לבדי וכל העיר העתיקה
מונחת לי על כף ידי אני מביט בה מאוהב
אני עולה לכאן תמיד סתם להביט
אבל עכשיו אני נמצא כאן בתפקיד
אבל עכשיו אני נמצא כאן בתפקיד.

כן, כן, מי חלם אז בכיתה
כשלמדנו לדקלם על חומותייך ירושלים
הפקדתי שומרים
שיום יגיע ואהיה אחד מהם
שיום יגיע ואהיה אחד מהם
שיום יגיע ואהיה אחד מהם.

אני עומד על החומה
עומד מקשיב אל הקולות
קולות השוק והמהומה
קריאות רוכלים ועגלות
הנה הוא קול המואזין
הנה דינדון הפעמון אבל עלי להאזין
אם אין שום נפץ של רימון
אם אין שום נפץ של רימון.

כן, כן, מי חלם…

אני עומד על החומה
רועד מקור ומסתכל הנה שקעה כבר החמה
שומר מלילה מה מליל אור הירח במלואו
שוטף חומות ושערים מתי יבוא היום שבו
לא נזדקק עוד לשומרים
לא נזדקק עוד לשומרים.

כן, כן, מי חלם…

*

כמה יופי, כמה תמימות, יש בשיר הזה, ולבסוף גם תקווה לשלום.
ובאשר לציטוט התנ"כי, זו הזדמנות להכיר את המילים בהקשרן המלא, בפרק סב של ישעיה, בנבואה מרוממת על עתידה המשגשג של ירושלים –

ישעיהו סב –

(א) לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַ‍ִם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר.
(לא אשתוק עד שירושלים תיוושע)

(ב) וְרָאוּ גוֹיִם צִדְקֵךְ וְכָל מְלָכִים כְּבוֹדֵךְ וְקֹרָא לָךְ שֵׁם חָדָשׁ אֲשֶׁר פִּי יְהוָה יִקֳּבֶנּוּ.
(השם החדש יתבאר בהמשך)

(ג) וְהָיִיתְ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד יְהוָה וצנוף [וּצְנִיף] מְלוּכָה בְּכַף אֱלֹהָיִךְ.
(משל במלבושי כבוד)

(ד) לֹא יֵאָמֵר לָךְ עוֹד עֲזוּבָה וּלְאַרְצֵךְ לֹא יֵאָמֵר עוֹד שְׁמָמָה כִּי לָךְ יִקָּרֵא חֶפְצִי בָהּ וּלְאַרְצֵךְ בְּעוּלָה כִּי חָפֵץ יְהוָה בָּךְ וְאַרְצֵךְ תִּבָּעֵל.
(ובכן, השם החדש הוא חפצי-בה, שמשמעותו – חפץ ה' בה. היום יש קיבוץ בצפון בשם זה. בעולה – שיש לה בעלים. אבל גם רומז לביטוי 'אדמת בעל', שהיא אדמה פוריה).

(ה) כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ.
(כאן ממש דימוי מיני, והוא לא דבר נדיר בספרות המזרח, אך לא אאריך בכך).

(ו) עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ הַמַּזְכִּרִים אֶת יְהוָה אַל דֳּמִי לָכֶם.
(והנה פסוקנו. אך צריך לשים לב כי 'השומרים' המצוינים כאן הם המקווים והמתפללים לישועת העיר, כפי שמתפרש מחלקו השני של הפסוק. אל דמי לכם – אל תשתקו, אל תפסיקו להתפלל).

(ז) וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ.
(אל תתנו דמי לו – כביכול, אל תניחו לו, לה').

(ח) נִשְׁבַּע יְהוָה בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ אִם אֶתֵּן אֶת דְּגָנֵךְ עוֹד מַאֲכָל לְאֹיְבַיִךְ וְאִם יִשְׁתּוּ בְנֵי נֵכָר תִּירוֹשֵׁךְ אֲשֶׁר יָגַעַתְּ בּוֹ.
(כלומר, לא אתם תזרעו – ואחרים יאכלו, כפי שמצוין בקללות שבתורה).

(ט) כִּי מְאַסְפָיו יֹאכְלֻהוּ וְהִלְלוּ אֶת יְהוָה וּמְקַבְּצָיו יִשְׁתֻּהוּ בְּחַצְרוֹת קָדְשִׁי.
(אלא אתם תאכלו את תבואתכם שיגעתם בה).

(י) עִבְרוּ עִבְרוּ בַּשְּׁעָרִים פַּנּוּ דֶּרֶךְ הָעָם סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן הָרִימוּ נֵס עַל הָעַמִּים.
(פנו דרך לשיבה לארץ)

(יא) הִנֵּה יְהוָה הִשְׁמִיעַ אֶל קְצֵה הָאָרֶץ אִמְרוּ לְבַת צִיּוֹן הִנֵּה יִשְׁעֵךְ בָּא הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו.
(ישעך בא – תבוא גאולתך)

(יב) וְקָרְאוּ לָהֶם עַם הַקֹּדֶשׁ גְּאוּלֵי יְהוָה וְלָךְ יִקָּרֵא דְרוּשָׁה עִיר לֹא נֶעֱזָבָה.
(עוד שם לירושלים – דרושה, מכיוון שרבים ידרשו אליה).

*

ואם אינכם מאמינים לי שה'שומרים' המוזכרים הם המתפללים והמייחלים, ראו את דבר אבן עזרא, שרגיל לפרש את הכתובים כפשטם –

"על וגו׳ – אלה השומרים כנוי על אבלי ציון, שאין להם עסק כי אם בכי, ולא ישנו בלילה, כשומרי החומות".

ורד"ק מאריך קצת יותר, ומביא מגוון דעות –

על חומותיך – דרך הדרוש בזה ידוע שהשומרים הם המלאכים והם מתפללים לאל על ירושלים שישיבנה לישובה [כך נאמר בגמרא]. ויש מפרשים כי השומרים הם אבלי ציון שמתפללים ביום ובלילה על ירושלם. וגם יש לפרש על כל ישראל בגלותם שהם שומרים וצופים תמיד בנין ירושלם ומזכירין בונה ירושלים ביום ובלילה בתפלותיהם ובברכותיהם, על עובדי אהבתך צדיקיא קרתא ירושלים וגו׳. וכן תרגם יונתן אל תתנו דמי לו ולא יפסוק דכרנהון מן קדמוהי עד דיתקן ועד דישווי ית ירושלים תושבחתא בארעא. ויש לפרש הפסוק [וזו דעתו של רד"ק עצמו] כן על חומותיך ירושלים – אמר האל לירושלם, אחר שיבנו חומותיך אל תפחדי שיפלו עוד לעולם כי אני הפקדתי עליהם שומרים כל היום וכל הלילה תמיד.

*

הנה, מה יפים פסוקים אלה מישעיה, ומה יפה השיר שהובא קודם, אך מדוע לתת שם זה למבצע צבאי של הרג ודם?

*

תוספת מאוחרת –

גדי אידלהייט שיתף בקבוצת 'לא סופרים – מועדון הקוראים של הארץ' את הדברים הבאים, ביחס לתמונה שאשתף כאן –

דן אלמגור (התמונה באדיבותו) חיבר בית חדש לשומר החומות לאחר החוויות שלו. נאחל לו יום הולדת שמח (בשבוע הבא)
ונאחל לכולנו שיגיע היום שלא נזדקק עוד לשומרים כפי שמסתיים השיר המקורי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s