גברים ונשים – בערכים מספריים

לפרשות בהר-בחוקותי
השבת יש מאמר בהארץ, המספר על רשת חברתית חדשה, בה לכל משתמש מוצמד תו-מחיר וניתן לקנותו. עוד לא קראתי אותה, ואיני יודע בדיוק את הפרטים, אך זו המסגרת הכללית.
ובאמת, בחברה שלנו היום נראה שיש תו-מחיר כזה לאנשים, וכן אנשים מובחנים זה מזה על-פי גובה משכורתם.
אולי יש מקום לבקר דבר זה, אך לענייננו, אפשר גם להשתמש בו. שכן גם בפרשתנו, בחוקותי, בפרק האחרון של ספר ויקרא, מופיעה 'טבלת-ערכים' שכזו, והדבר הבולט ביותר בה היא שערך הגבר גבוה מערך האישה. הנה –

 ויקרא כז –
(א) וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
(ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַיהוָה.
(ג) וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְעַד בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.
(ד) וְאִם נְקֵבָה הִוא וְהָיָה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשִׁים שָׁקֶל.
(ה) וְאִם מִבֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְעַד בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר עֶשְׂרִים שְׁקָלִים וְלַנְּקֵבָה עֲשֶׂרֶת שְׁקָלִים.
(ו) וְאִם מִבֶּן חֹדֶשׁ וְעַד בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים כָּסֶף וְלַנְּקֵבָה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשֶׁת שְׁקָלִים כָּסֶף.
(ז) וְאִם מִבֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה אִם זָכָר וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשָּׁה עָשָׂר שָׁקֶל וְלַנְּקֵבָה עֲשָׂרָה שְׁקָלִים.

כלומר, ערך האישה הוא 60%, 50%, או 66% מערך הגבר. תמיד פחות.
אם מבקשים 'ראיה מספרית' לקיפוח הנשים בתנ"ך, הריהי לפניכם.
מנגד שמעתי את הטענה, שמדובר על הערכה של כוח העבודה, ומבחינה זו האישה אכן שווה פחות.
אך לזה אפשר להגיב בשתי צורות. האחת – האמנם היא שווה פחות בעבודה? אמנם אין כוחה ככוח הגבר להרים משאות כבדים. אבל היא יכולה לארוג, לטוות, לבשל, לשאוב מים, לטחון קמח, ועוד כהנה וכהנה – מלאכות שבזמן ההוא, ובמידה רבה עד ימינו, היו נחלתן של הנשים. האם ערכן של מלאכות אלו פחוּת?
ושנית – יפה לראות שהדברים לא השתנו הרבה, וגם היום, לפי מדדים שונים שמתפרסמים, נשים בישראל ובחברה המערבית בכלל מקבלות 70% משכר הגברים על אותה עבודה. אלו הם כמובן נתונים מורכבים, ויש מה לדון בהם ואף להתווכח עליהם, אך מעניין לראות שהתמונה בגדול נשארה זהה.


*

לביאור עניין הנדר המתואר כאן –
אבן עזרא –
יפליא – יפריש ויבאר.
בערכך נפשת – הטעם, שידור נדר לאמר: אם השם יעשה לי כך, אפדה נפשי כדי ערכי, או ערך בני עלי, או ערך בהמה.

*

הוספה – בטור של רחל אליאור בפייסבוק היא מעלה נימוק נוסף – תשעת חודשי ההריון ושתי שנות ההנקה פגעו בתפוקת העבודה של הנשים, שאכן עבודתן הייתה קשה, ולכן ערכן היה פחות.

זה נשמע הגיוני, אך צריך להודות על האמת, שעד היום נשמעים נימוקים כאלה, אלא שהחברה המערבית בחלקה הגדול השכילה להתגבר על מכשול זה, ומונעת פגיעה בעבודתה ובמשכורתה של האישה בגלל הריונה.

2 תגובות בנושא “גברים ונשים – בערכים מספריים

  1. יש לציין שתנחור הגבר בפרשה הוא 50 שח ממש כתמחור אדמת כור שגם היא 50 שח. מה שעשוי להעיד על קשר לעבודת אדמה. ייתכן שהפער בין הגבר לאשה תלוי גם במשקל הגוף ולא בדמי עבודה כפי שציינת

    אהבתי

    1. תודה. להערכתי לא נאמר כאן כלום על משקל גוף וזה מסמן שרירותי. גם רש"י הולך בכיוון של כוח עבודה בהמשך פירושו –
      "ואם מבן ששים שנה וגו'" – כשמגיע לימי הזקנה האשה קרובה להחשב כאיש לפיכך האיש פוחת בהזדקנו יותר משליש בערכו והאשה אינה פוחתת אלא שליש בערכה (ערכין יט) דאמרו אינשי סבא בביתא פחא בביתא סבתא בביתא סימא בביתא וסימנא טבא בביתא.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s