נפתלי

נפתלי בנט בכותרות. נפתלי הוא גם בן יעקב, ואחד משבטי ישראל. אך מה משמעות שמו? נעיין בפסוק המתאר אותו ובדבריי המפרשים –

וַתֹּאמֶר רָחֵל נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי גַּם יָכֹלְתִּי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי.
בראשית ל, ח.

רש"י –
נפתולי אלהים נפתלתי – מנחם בן סרוק פרשו במחברת: צמיד פתיל (במדבר י״ט:ט״ו), חבורים מאת המקום נתחברתי עם אחותי לזכות לבנים.

ואני מפרשו: לשון עקש ופתלתל (דברים ל״ב:ה׳), נתעקשתי והפצרתי עתירות ונפתולים למקום, להיות שוה לאחותי.

גם יכולתי – הסכימו על ידי.

ואונקלוס תירגמו: לשון תפילה, כמו: ניפולי אל נפתלתי, בקשות החביבות לפניו, נתקבלתי כאחותי. נפתלתי – נתקבלה תפילתי.

כלומר, יש לנו כאן שלושה פירושים –
א. דעת מנחם בן סרוק הבלשן – מלשון חיבור, כמו 'צמיד פתיל'.
ב. דעת רש"י עצמו – לשון חוזק, כמו 'עקש ופתלתל'.
ג. דעת אונקלוס המתרגם – לשון תפילה, כמו נפילה.

*

אבן עזרא –
נפתולי – שם מבנין נפעל, וטעמו: כאדם שיאבק עם חבירו, ויפתל לנצח אותו כדי להפילו, וכן: תתפתל (תהלים י״ח:כ״ז).

וטעם זכר אלהים – כי לכבוד השם נתתי שפחתי.

או: השם עזרני בהאבקי.

כלומר, לפי אבן עזרא הוא לשון מאבק, על שם הנפילה הבאה ממנו, ודוגמתו – 'עם עיקש תתפתל'.

*

שד"ל –
נפתולי – ענין התאבקות והתחבקות ומלחמה בידים להפיל איש את רעהו (ראב״ע) (lotta) מל׳ פתיל ונפתל, וקרוב לו שרש לָפַת, שענינו עוות (ילפתו ארחות דרכם, איוב ו׳:י״ח), ומצאנו וַיִלְפֹת שמשון (שפט׳ ט״ז:כ״ט) שענינו חבוק.

אלהים – לחזוק, כמו הררי אל {תהלים ל״ו:ז׳}. (מלות כמו נפתולי אלהים נפתלתי אינן ברש״י כ״י).

כלומר, גם שד"ל מביא כמה אפשרויות –
א. דעת אבן עזרא – לשון היאבקות והתחבקות.
ב. דעת לוטה – לשון עיוות, כמו פתיל ונפתל, וקרוב לו לפת, שעניינו חיבוק, כמו ב-'וילפות שמשון'.

*

רש"ר הירש –
נפתולי אלקים נפתלתי – ״פתל״ קרוב ל״בדל״, ״בתל״, ״בטל״, המציינים כולם הפרדה ובידוד. כך ״פָּתַל״: חיבור שיש עמו הפרדה. כך ״פתיל״: חבל חזק, אשר בו חוטים שונים השזורים יחד ליחידה אחת נפרדת. כך גם ״צמיד פתיל״ [במדבר יט, טו]: מכסה צמוד ומהודק, המבודד את מה שבתוך הכלי מהסביבה. ה״נפתל״ משתדל להצמיד את גוף יריבו לגופו שלו, באחיזה חזקה, וגורם לו לאבד את שיווי משקלו, למעוד וליפול.

״נפתולי אלקים״: מאבק אלקי, שאין להתבייש במטרותיו. נאבקתי עם אחותי למען מטרות אלקיות, כדי שאוכל אף אני לתת את תרומתי לבנייה הרוחנית של ביתנו. הוכחתי זאת בשעה שנתתי את שפחתי לאישי כדי שאזכה לתרום בן לביתנו, ובאמצעות בן זה למלא את כל חובות האמהוּת, כאילו היה זה בני שלי.

כלומר, רש"ר הירש הולך בדרך אחרת, ומחבר את פתל לשורשים אחרים שעניינם בידוד, ומפרש – התחברות תוך הפרדה.

*

ובמילון המקרא של ספיר –
נִפְתָּל
1. נאבק, כאמור בפסוק: "נַפְתוּלֵי אלֹהים נפתַּלְתִּי עם אחֹתִי" (בראשית ל, 8)
2. הפכפך, עיקש, כאמור בפסוק: "אין בהם נִפְתָל וְעִקֵּש" (משלי ח, 8)
3. הולך בדרך עקלקלה, כאמור בפסוק: "ועצת נפתלים נמהרה" (איוב ה, 13)

*

האם ניתן למצוא כאן רמזים להתנהלות? זאת על דעת המוצא בלבד. שכן ניתן אכן לומר שנפתלי נפתל כשמו, כלומר הפכפך, או הולך בדרך עקלקלה. אך ניתן לומר כדעת רש"י ואחרים, שהוא לשון חוזק, או מאבק, ועוד יותר מזה כדעת רש"ר הירש – חיבור שיש עימו הפרדה, והוא חיבורו עם לפיד.

*

לבסוף, הנה פסוק נוסף בו שורש זה מופיע –

לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם וַעֲצַת נִפְתָּלִים נִמְהָרָה.
איוב ה, יג.

רש"י –
נמהרה – כל העצה העשויה במהירות היא סכלות.

מצודת ציון –
נפתלים – עקשים כמו אין בהם נפתל (משלי ח׳:ח׳).